מערכת מושגים משותפת.

1 —כולנו אחרים / האחר הוא אני

במציאות עם שונות גדולה אין ״נורמלי״. כל אחת ואחד מהווים מודל משמעותי, ערכי, שונה ואחר. הכרה באחרות של כל אחת ואחד מאפשרת לנו לפרק את הסיסמאות והפרדיגמות שאנחנו מחזיקים בנוגע ל״אחר״ ולהתחיל לנהל שיח מאפשר ומקדם. מתוך התבוננות זו, אנחנו עשויים גם למצוא פערים לא מעטים עם אלו שנתפסו בעינינו כדומים, ומאידך מכנים משותפים משמעותיים עם אלה שנתפסו בעינינו כמאוד שונים.

2 — הכנסת אורחים
אנחנו מזמינים אתכן.ם לנהל את הדיונים בכנס כאילו כולם חלק מהמשפחה שלכן.ם שמתכנסת יחד סביב שולחן השבת, החג או כל אירוע משפחתי משמעותי. לא משנה מה העמדה האישית שלך, לכולן.ם יש מקום שווה על השולחן. השתמשו בשיח ב״פוליטיקה של הכנסת אורחים״ ולא ב״פוליטיקה של הכנעה״.
*המושג שאול מתנועת ״הרבעון הרביעי״

3 — תחילה נבקש להבין
מרבית הא.נשים נוטים להקשיב שלא מתוך מטרה להבין, אלא מתוך מטרה להשיב. על מנת שנצליח להיות אפקטיביים בתקשורת הבינאישית שאנחנו מנהלים, עלינו לנסות להבין תחילה ורק אחר-כך להיות מובנים. כלומר, עלינו להקשיב הקשבה אמפתית, כזאת שנמנעת משלושת מחדלי ההקשבה: שיפוטיות, השלכה אוטוביוגרפית על הנאמר לנו או מהנטייה שלנו למצוא פתרונות.
אך הקשבה אמפטית טומנת בחובה גם סיכון, שכן כשאנחנו מקשיבים באמת אנחנו חושפים את עצמנו להשפעה ונעשים פגיעים. במובן מסוים, במוטיבציה להבין תחילה טמון פרדוקס: על מנת לזכות ביכולת להשפיע על עמדתו של אדם או אישה, עלינו להבין אותו ולאפשר לו להשפיע תחילה עלינו.
*המושג שאול מספרו של סטיבן קובי ״שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד״.

4 — ציפור נפש
ציפור הנפש הוא ביטוי עברי שמשמעותו: עצם או עניין חשוב ביותר, היקר מאוד לליבו של אדם. בהקשר שלנו, הכוונה היא להנחה שהערכים, העקרונות והרצונות של האחר, יכולים להוות עבורו ציפור נפש. כלומר, משהו שבלתי אפשרי מבחינתו להתפשר עליו. ולכולנו יש ציפור נפש, אחת לפחות.
*המושג שאול בהקשר שהופיע בנאום ״ארבעת השבטים״ של הנשיא לשעבר ראובן ריבלין.

5 — אני הבעיה, אני הפתרון
על מנת לייצר מציאות חברתית מקוטבת, נדרשת יותר מקבוצה אחת או אדם אחד. מכאן, שעל כל אחת ואחד מאיתנו להתבונן תחילה על עצמו ולהכיר שהוא/היא מהווים חלק מהבעיה. עלינו לשאול את עצמנו באיזה אופן אני מהווה חלק מהבעיה?
לאחר שנצליח להכיר, באמת, שאנחנו מהווים חלק משמעותי מהבעיה, עלינו לחתור למציאת פתרון ולשאול את עצמנו על מה אנחנו מוכנים לוותר על מנת להגיע לפתרון?

6 — מסך הבערות
(באנגלית: Veil of Ignorance) הוא מושג מתורתו של הפילוסוף ג׳ון רולס. המושג מתאר כריתת אמנה חברתית שבמסגרתה תוקם קהילה פוליטית הפועלת
על-פי כללי ״צדק כהוגנות״ (Justice as Fairness), כאשר המתדיינים על האמנה אינם יודעים כלל מהו מעמדם החברתי.
בהקשר שלנו, כשאנחנו חותרים לפתרון, נרצה לדון בו מאחורי מסך הבערות. כלומר, לנסות ולהתבונן על המציאות באופן צודק והוגן, מבלי לקחת בחשבון את העמדות האישיות שלנו, או את הרווח וההפסד האישי שלי או של הקבוצה אליה אני משתייך.ת.