למידה והתמקמות בכניסה לתפקיד בכיר במערך האקדמי: דיקן כאבטיפוס

משימת הכניסה לתפקיד הדיקן הינה מורכבת ורבת היבטים. במאמר המצורף שנכתב על ידי נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת חיים כץ, צוות מובילים באקדמיה 2022, מחולק מהלך הכניסה לתפקיד לשלבים שונים ולמוקדים מוגדרים. המאמר כולל המלצות קונקרטיות שיעזרו לכל דיקן בתחילת דרכו.

מנהיגות וזיקה רגשית

זיקה רגשית בין העובדים למקום העבודה ולפרויקטים עליהם עובדים, היא מפתח משמעותי לרתימת שותפים וקידום פרויקטים. מנהיג שיודע לייצר את הזיקה הרגשית ולטפחה מעלה את סיכויים להותיר חותם משמעותי וחיובי. כיצד עושים זאת? מה המפתחות ליצירת הזיקה הרגשית ומה חשיבותה? על כך במצגת המצורפת.

דור ה־Z והאקדמיה: יחסים מורכבים

בעשור האחרון נמצאות מערכות השכלה גבוהה במקומות רבים בעולם בתהליכים מואצים של שינויים ארגוניים, ובתהליכי הגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות. אחד השינויים המשמעותיים, וזה העתיד להשפיע רבות על אופי ועתיד ההשכלה הגבוהה הוא מאפייני הלומדים החדשים. נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת חיים כץ בחנו כיצד האקדמיה בכלל, ובישראל בפרט, יכולה להתאים את עצמה לדור הסטודנטים המתחדש.

שיפור מפת הייצוג המגדרי באקדמיה בעזרת יועצות לקידום נשים

עידית סלומון וד"ר דפנה גץ ממוסד שמואל נאמן בטכניון כתבו נייר עמדה שעוסק בתפקידן של יועצות לקידום נשים ומטרתו לסייע בהפיכת התפקיד למשמעותי בקידום השוויון המגדרי בסגל הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה.

האתגרים העיקריים והמיומנויות הנדרשות למנהיגים אסטרטגיים – איור מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

ייצוג נשים באקדמיה

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ריכז את המידע על ייצוג נשים באקדמיה במסמך שיצא לאור ב2018. המסמך אמנם לא עוסק בחסמים ובסיבות לפערים המגדריים, אך המידע בו חשוב לכל מי שעוסק בנושא.

מצגת תמונת מצב המנהיגות בהשכלה הגבוהה (מתוך כנס המנהיגות השנתי)

המנהיגות האקדמית היא מקרה ייחודי של מנהיגות. מנהיג אקדמי מוצלח הוא מפתח חשוב בהתמודדות של מערכות ההשכלה הגבוהה עם אתגרים ועם המציאות המשתנה במהירות. במחקר משותף של מובילים באקדמיה ומוסד שמואל נאמן בטכניון נבחן מצב המנהיגות באקדמיה כיום וכיצד ניתן לשפר ולחזק אותה לאורך כל שדרת הניהול האקדמי. מוזמנים להתרשם מתוצאותיו המרכזיות.

המערכת האקדמית בישראל כמערכת מפתחת מנהיגות

מערכות השכלה גבוהה מצויות בעשור האחרון בתהליכים מואצים של שינויי ארגוני והגדרה מחודשת של תפקידם בגלל תהליכי שינוי רחבים מגלובליזציה ודרך שינוי בטכנולוגיות המידע והלמידה. התמודדות עם המציאות המשתנה מחייבת אימוץ של תפיסת הובלה אינטגרטיבית  תוך הפיכת העיסוק בפיתוח מנהיגות לחלק בלתי נפרד ממסלול ההתפתחות של כלל הסגלים באקדמיה. במאמר שכתבו נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת חיים כץ מצוות מובילים באקדמיה 2021, מוצגים רעיונות לפיתוח מערכת מפתחת מנהיגות באקדמיה, כמו גם פרקטיקות לפיתוח מנהיגות ברמות הניהול השונות.

אזרחות ארגונית ואקדמיה

אזרחות ארגונית מקדמת את תחושת האחריות והשייכות של העובדים לארגון. כיצד יכולים מנהיגים בארגון לתרום לכך, מה תפקידם באקלים ארגוני משתנה ואיך ניתן לרתום את כישור המנהיג לקידום שינוי בארגון על יד השראה, חזון ומטרות שיתרמו לפיתוח האזרחות הארגונית של כלל העובדים.

הובלת שינוי בדרך למימוש תמונת העתיד

כיצד מייצרים תמונה עתידית שעליה שואפים להגיע וכיצד תמונה זו תורמת לקידום תהליכים ולרתימת עובדים לחזון מנהיגותי.

ניהול ממשקים ושיתופי פעולה

מה החשיבות והתרומה של יצירת שיתופי פעולה כדי לקדם תהליכים וליצור אקלים עבודה חיובי ומקדם.

ניתוח איכותני של ראיונות עם מנהיגים ומנהיגות באקדמיה בישראל – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

בחודשים מאי עד יולי 2021 ערך צוות מחקר ממוסד שמואל נאמן בטכניון ראיונות עם 23 מנהיגים בתפקידים שונים במוסדות אקדמיים שונים. השיחה התמקדה בתהליכי הבחירה לתפקיד, תהליכי ההכשרה והערכה, האתגרים ויתרונות של תפקיד מנהיגותי באקדמיה ומה הנקודות החשובות לשיפור ושימור. חלקים מהראיונות והמסקנות מהם מוצגים בדו"ח המאפשר הצצה מרתקת לחוויות ותובנות של נציגי ההובלה האקדמית.

מנהיגות בסביבה משתנה – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

המנהיגות האקדמית העכשווית והעתידית ידרשו להתאמות בכדי להתמודד עם אתגרי המחר ועם תהליכי השינוי העכשוויים. בדו"ח שבוחן את כלים והמיומנויות הנדרשות להתמודדויות אלו, ממפים החוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון את החוזקות, הזדמנויות, האיומים והחולשות של המערכת האקדמית. הדו"ח כולל המלצות אסטרטגיות.

מנהיגות מקדמת במוסדות ההשכלה הגבוהה

בשנים האחרונות ובעקבות משבר הקורונה גבר העניין במחקר על מנהיגות אקדמית במוסדות להשכלה גבוהה. המחקר מתמקד בפיתוח מנהיגות מקדמת היוצרת תרבות ארגונית שיתופית, מתפתחת באופן תדיר וקשובה לאתגרים בלתי צפויים. מנהיגות כזו, על פי המאמר, תורמת לתחושת הסיפוק והמוטיבציה של העובדים.

Can Universities Foster Students Intent To Become Entrepreneurs

האם אוניברסיטאות יכולות להיות חממה לפיתוח יזמות? בשנים האחרונות נראה שיש תשובה גורפת וחיובית לשאלה. אבל מסמך שכתבו חוקרים במוסד שמואל נאמן בטכניון ומתבסס על סקירת ספרות מחקרית בנושא מציג מסקנה מעט שונה ומאתגרת.

פודקאסט בנושא מנהיגות עם פרופ' יפה זילברשץ

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוות"ת לשעבר, מדברת על מנהיגות אקדמית, קידום תהליכים ועל דרכה המקצועית. בשיחה מספרת זילברשץ על תהליכי החשיבה שבאים לידי ביטוי בתוכניות הרב שנתיות של הות"ת. כמובן, שלפעמים המציאות חזקה מן התוכניות, כמו במקרה של מגפת הקורונה שההתמודדות עם אתגריה הביאה לכך שתהליכים ארוכי שנים, כמו המעבר ללמידה דיגיטלית, התקצרו משמעותית והתממשו במהירות.

כיצד ליצור מידע מדיונים בשולחן עגול: מאמר מתודולוגי

דיוני שולחן עגול הם חלק חשוב בתהליכי שיתוף ציבור וקידום תהליכים מורכבים. למרות תרומתם אי אפשר להתעלם מהקושי בתרגום התובנות וידע העולים בהם למידע ישים. במאמר שכתבו פרופ' רון קנת וד"ר אביגדור זוננשיין ממוסד שמואל נאמן בטכניון, מוצגים כלים המתמודדים עם הבעיה.

So You Want to Be a Dean? Ask Yourself These 5 Questions

מתלבטים עם לקחת על עצמכם את תפקיד הדיקן? Caryn Beck-Dudley, Stephanie Bryant ששימשו כדיקנים במספר פקולטות למנהל עסקים חשבו על חמש שאלות שכדאי  לשאול את עצמכם כדי לבדוק אם התפקיד מתאים לכם.

מצגת אזרחות ארגונית (מתוך הכנס השנתי)

אזרחות ארגונית היא מונח מתחום הפסיכולוגיה הארגונית המתאר את מעורבות הפרט בפעילות אשר אינה נכללת בדרישות התפקיד הפורמליות אך תורמת לקידום הארגון. בעולם האקדמי אזרחות ארגונית היא מרכיב משמעותי בהתנהלות הסגל האקדמי. מוזמנים ללמוד קצת על מרכיביה, יתרונותיה ולחשוב כיצד מקדמים מעורבות שכזו אצלכם.

מעורבות חברתית של סטודנטים שותפויות אקדמיה – קהילה

בשנים האחרונות ברוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל פותחו תוכניות להגדלת מעורבות הסטודנטים בקהילה. המאמר שכתבו פרופ' דפנה גולן, ד"ר צביקה אור ופרופ' יונה רוזנפלד עוסק בתוכניות המקדמות שותפות אקדמיה- קהילה ונפרטים בו מספר עקרונות למעורבות חברתית של סטודנטים.

יחסי אקדמיה פריפריה

האקדמיה נתפסת לעיתים כמגדל שן מנותק. לאורך השנים נעשו מאמצים רבים לגשר על הריחוק ולהגדיל את הקשר עם אוכלוסיות מגוונות. בדו"ח מסכם שהוציא מוסד שמואל נאמן בעקבות כנס בנושא "יחסי אקדמיה-פריפריה: עבר, הווה, עתיד", מוצגות הסוגיות המרכזיות ומידע שיכול לעזור לקידום מאמצי הגישור.

השתקפות מנהיגות וניהול אקדמי במדיה הישראלית – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

במוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כמעט ולא מתקיים שיח העוסק במנהיגות והובלה אקדמית. גם בתקנונים ובחוקות של האוניברסיטאות בישראל אין כמעט פירוט של הקריטריונים הנדרשים מבעלי התפקידים בהנהלה הבכירה. בדו"ח משותף של מובילים באקדמיה ומוסד שמואל נאמן בטכניון מופו הדרישות הניהוליות כפי שהופיעו במסמכים שונים שפרסמו מוסדות ההשכלה הגבוהה.

אתגרי ההשכלה הגבוהה

פרופ׳ מנואל טרכטנברג ממפה את האתגרים המרכזיים שאיתם תתמודד מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים הקרובות. 

What a dean does

מה בעצם כולל תפקיד הדיקן או במילים פשוטות יותר: מה עושה דיקן?  לא תמיד התפקיד מוגדר בצורה ברורה. במשרד הפרובוסט באוניברסיטת וושינגטון מנסים להגדיר את התפקיד מפורק על פי תחומי עיסוק שונים ומבהירים מה האתגרים, הצרכים והשונות התפקודית.

הכנס השנתי בנושא מנהיגות באקדמיה 2020 — מסמך מסכם

על מנת להיטיב את תהליכי הניהול וההובלה במוסדות האקדמיים בישראל, יש להבנות את העיסוק במנהיגות ובפיתוח מנהיגות, כך שיהפכו לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממסלול ההתפתחות של סגל באקדמיה, מנהלי ואקדמי כאחד.

פודקאסט בנושא מנהיגות עם פרופ' תמר דיין

פרופ' תמר דיין, זאולוגית מאוניברסיטת תל אביב, מיזמי ומקימי מוזאון הטבע ע"ש שטיינהרט, מספרת על תהליך ההקמה של המוזיאון, האתגרים שבדרך ועל השילוב בין מחקר ביולוגי ואקולוגי אקדמי והנגשת מידע לציבור הרחב.

Women in Leadership: Challenges and Recommendations

למרות מגמת השיפור בשנים האחרונות, ולמרות שנשים מהוות את הרוב בין לומדים התארים השונים, עדיין קיים תת ייצוג משמעותי של נשים בדרגות אקדמיות בכירות ובניהול הבכיר. מה הסיבות לכך וכיצד ניתן לשפר את המצב כדי שהאקדמיה לא תפספס חלק משמעותי מההון האנושי שלה? כותבות המאמר M. Cristina Alcalde and Mangala Subramaniam מציעות ארבע סיבות שבגללן יש הכרח בשינוי.  

למידה מהצלחות של קורסים משַׁלבֵי עשייה באקדמיה בישראל

לאורך השנים חיזקה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל את מחויבותה החברתית תוך פיתוח תוכניות למעורבות חברתית של הסטודנטים בקהילה. במאמר שכתבו דפנה גולן ויונה רוזנפלד מוצג קורס משלב עשיה שנלמד באוניברסיטת בר אילן ועל בסיס הצלחתו נבחנים ממדים מרכזיים במעורבות החברתית באקדמיה.

Leadership Development? In Academia? Israeli Academia As a Leadership Development System

מערכות השכלה גבוהה מצויות בעשור האחרון בתהליכים מואצים של שינויי ארגוני והגדרה מחודשת של תפקידם בגלל תהליכי שינוי רחבים. התמודדות עם המציאות המשתנה מחייבת אימוץ של תפיסת הובלה אינטגרטיבית המותאמת למאפייניהם הייחודיים תוך הפיכת העיסוק במנהיגות ובפיתוח מנהיגות לחלק בלתי נפרד ממסלול ההתפתחות של סגל באקדמיה, מנהלי ואקדמי כאחד. במאמר מוצגים רעיונות לפיתוח מערכת מפתחת מנהיגות, כמו גם פרקטיקות לפיתוח מנהיגות ברמות הניהול השונות במערכת האקדמית בישראל.

Practical Advice for Managing Conflict in Academia

כיצד מתמודדים עם קונפליקטים באקדמיה? דיויד ראש (Rasch) מאוניברסיטת סטנפורד המתמחה בנושא נותן במאמר בשלושה חלקים מספר עצות לניהול מוצלח של קונפליקטים בתרבות הארגונית האקדמית. 

קטגוריות המייצגות יכולות וכישורים בקרב דיקנים

הקטגוריות המייצגות יכולות וכישורים אצל דיקנים, מתוך דו"ח משותף של מובילים באקדמיה ומוסד שמואל נאמן בטכניון.

The Call for Leadership: Why Chairs Serve, What They Do, and How Long Should They Serve

האקדמיה משתנה. דיקנות כבר אינה משימה העוברת ברוטציה בין חברי הסגל, אלא תפקיד  הדורש יכולות ומיומנויות. המאמר שכתב פרופ׳ Walt Gmelch, דיקן לשעבר באוניברסיטת סן פרנסיסקו, מתמודד עם השאלות הראשוניות: למה להתמנות לדיקן? מה כולל תפקיד הדיקן? כיצד הופכים לדיקן משפיע? ומה משך הקדנציה הרצוי?

The Changing Role of Deans in Higher Education – From Leader to Manage

מערכת ההשכלה הגבוהה משתנה וכך גם מערכת יחסיה עם המדינה. שינויים אלו השפיעו גם על תפקידי המנהיגות האקדמית בכלל ותפקיד הדיקן בפרט. המאמר הבא שכתב Eystein Arntzen והתפרסם ב- Universal Journal of Educational Research מתאר חלק משינויים אלו כפי שבאו לידי ביטוי בפקולטה להוראה באוניברסיטת ostfold בנורווגיה.  

2020 UC Core Competency Model for Staff Employees

כחלק מאסטרטגיית טיפוח ההון האנושי, ומתוך תפיסה של חתירה למצוינות, פותח והוטמע באוניברסיטת קליפורניה, מודל המגדיר כישורי ליבה לחברי הסגל המנהלי.

RESEARCH AND DEVELOPMENT SERIES Effective Leadership in Higher Education

אילו סגנונות וגישות מנהיגותיות הן אפקטיביות בהשכלה הגבוהה? אלאן בריימן (Alan Bryman) מציע תשובות לשאלה זו באמצעות ראיונות וסקירת ספרות

Leadership Training in Academia

בעולם העסקי משקיעים מיליארדים בפיתוח מנהיגות. למה באקדמיה מסתמכים על הכשרה מתוך ניסוי ותעיה? פרופ׳ צ׳ארלס לייזרסון (Charles E. Leiserson)  מ־MIT מסביר את הצורך ואת הפוטנציאל.

Leadership Development: Leadership Emergence to Leadership Effectiveness

עד כמה תוכניות הלימוד למנהיגות באקדמיה מקדמות מנהיגות אפקטיבית. החוקרים Gil Luria , Allon Kahana, Judith Goldenberg and Yair Noamהתמודדו עם השאלה במסגרת מחקר שדה של שנתיים. 

Academic Leadership in a Time of Crisis: The Coronavirus and COVID‐19