הסתמכות על הערכות סטודנטים על רמת ההוראה בפקולטות ככלי לשיפור ההוראה, היא תופעה נפוצה באקדמיה הישראלית. אך להסתמכות זו יש מגבלות ובמאמר שפורסם ב academic-leader שכתבה Christine Turner מודגשת החשיבות של ביקורת עמיתים כחלק בלתי נפרד מהערכת ההוראה בפקולטה.
המאמר סוקר מספר חסמים ליישום תהליך סקירת עמיתים להערכת הוראה, כולל הטיות אפשריות וחששות שונים בסגל. התגברות על חסמים אלו מחייבת יצירת תרבות ארגונית שמעריכה את תהליך ביקורת עמיתים.
תוכנית PROT ב-BSMCON נועדה ליצור תהליך ביקורת עמיתים ולקדם אסטרטגיות הוראה מבוססות ראיות, מקצועיות וקולגיאליות, כחלק מפיתוח וקידום הפקולטה. המאמר דן במסגרת המושגית והתיאורטית העומדת בבסיס התוכנית, תוך הסתמכות על תיאוריית העצמה ארגונית של קנטר (Kanter). על פי התאוריה העצמת אנשים בסביבת העבודה שלהם מובילה לצמיחה מקצועית ויוצרת סביבת מקום עבודה תומכת תוך שיתוף פעולה.
מבנה התכנית כולל שלושה שלבים: פגישה מקדימה, צפייה בהוראה ומפגש המשך. חבר הסגל הנבדק מספק מידע על הקורס, פעילויות ההוראה והלמידה ותחומי מיקוד ספציפיים. המבקר, רצוי לא מומחה תוכן, צופה בהוראה ומספק משוב על נקודות החוזק של המורה ותחומי השיפור. פגישת המעקב מאפשרת דיון חסוי בממצאים והשלכותיהם על שיפור הביצועים.