איכות חיים בת קיימא בישראל – דוח ועדת מומחים

דוח איכות חיים בת קיימא בישראל נכתב על ידי ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים. הדוח ממפה את משאבי איכות החיים ומבהיר את האתגרים הבולטים בישראל הנוגעים לשימור אותם משאבים.

מגמות המפתח העכשוויות המשפיעות על ההשכלה הגבוהה

מתוך דוח משותף עם מוסד שמואל נאמן בטכניון מוצגים האתגרים הבולטים, האיומים וההזדמנויות המרכזיות איתם תתמודד מערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד הקרוב, ובהתאם מה הם החולשות והחוזקות של המערכת האקדמית בהתמודדות זו.

האתגרים העיקריים והמיומנויות הנדרשות למנהיגים אסטרטגיים – איור מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

Leadership Development? In Academia? Israeli Academia As a Leadership Development System

מערכות השכלה גבוהה מצויות בעשור האחרון בתהליכים מואצים של שינויי ארגוני והגדרה מחודשת של תפקידם בגלל תהליכי שינוי רחבים. התמודדות עם המציאות המשתנה מחייבת אימוץ של תפיסת הובלה אינטגרטיבית המותאמת למאפייניהם הייחודיים תוך הפיכת העיסוק במנהיגות ובפיתוח מנהיגות לחלק בלתי נפרד ממסלול ההתפתחות של סגל באקדמיה, מנהלי ואקדמי כאחד. במאמר מוצגים רעיונות לפיתוח מערכת מפתחת מנהיגות, כמו גם פרקטיקות לפיתוח מנהיגות ברמות הניהול השונות במערכת האקדמית בישראל.

יחד מנצחים את העוני

ערן וינטרוב, מנכ״ל ארגון לתת מציג מידע על העוני בישראל וכיצד יכולה המנהיגות האקדמית לתרום לצמצומו ובהתאם לתרום קידום החברה הישראלית. מתוך כנס רשת ״מובילים אימפקט באקדמיה“, יוני 2021

יעדי הקיימות והאימפקט מפרספקטיבה ממשלתית

פרופ' נגה קרונפלד, מדענית ראשית במשרד להגנת הסביבה מציגה את האתגרים והיעדים העתידיים המרכזיים שבהם עוסק המשרד. מתוך כנס רשת "מובילים אימפקט באקדמיה", יוני 2021

המפגש בין תרבות ארגונית באקדמיה ומנהיגות באקדמיה – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

התרבות הארגונית במוסדות ההשכלה הגבוהה היא ייחודית בעיקר בגלל הקולגיאליות. מושג המהווה מרכיב משמעותי באופן ההתנהלות הארגונית ונתפס כמרכיב מבדיל בין האוניברסיטה כארגון לבין ארגון לא אוניברסיטאי.  דו"ח משותף למובילים באקדמיה ומוסד שמואל נאמן בטכניון חושף את המורכבות הנוצרת במפגש הייחודי בין התרבות הארגונית האקדמית והמנהיגות האקדמית.

Women in Leadership: Challenges and Recommendations

למרות מגמת השיפור בשנים האחרונות, ולמרות שנשים מהוות את הרוב בין לומדים התארים השונים, עדיין קיים תת ייצוג משמעותי של נשים בדרגות אקדמיות בכירות ובניהול הבכיר. מה הסיבות לכך וכיצד ניתן לשפר את המצב כדי שהאקדמיה לא תפספס חלק משמעותי מההון האנושי שלה? כותבות המאמר M. Cristina Alcalde and Mangala Subramaniam מציעות ארבע סיבות שבגללן יש הכרח בשינוי.  

הכנס השנתי בנושא מנהיגות באקדמיה 2020 — הטקסט המלא

על מנת להיטיב את תהליכי הניהול וההובלה במוסדות האקדמיים בישראל, יש להבנות את העיסוק במנהיגות ובפיתוח מנהיגות, כך שיהפכו לחלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממסלול ההתפתחות של סגל באקדמיה, מנהלי ואקדמי כאחד.

Academic Leadership in a Time of Crisis: The Coronavirus and COVID‐19

הובלת שינוי בדרך למימוש תמונת העתיד

כיצד מייצרים תמונה עתידית שעליה שואפים להגיע וכיצד תמונה זו תורמת לקידום תהליכים ולרתימת עובדים לחזון מנהיגותי.

אקדמיה בעולם משתנה: לנווט בין מגמות סותרות

פרופ׳ שרה גורי־רוזנבליט מסבירה לאן הולכת האקדמיה והמה המשמעות של המגמות המרכזיות והסותרות המתוות את הדרך. 

מהפכת הרפואה המותאמת אישית

פרופ׳ אהרון צ׳חנובר מסביר בהרצאה שניתנה במסגרת סמינר מקוון של עמיתי ועמיתות התכנית בטכניון על הכיוונים שאליהם מתפתחת הרפואה ועל המשמעות של המהפכה השלישית בתחום.

אתגרי ההשכלה הגבוהה

פרופ׳ מנואל טרכטנברג ממפה את האתגרים המרכזיים שאיתם תתמודד מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים הקרובות. 

מנהיגות אדפטיבית

יואב צוקרמן, מומחה בנושא מנהיגות אדפטיבית, מסביר על התחום ונותן דוגמה מתהליך שינוי שהוביל - הפרטת נמלי ישראל. 

דור ה־Z והאקדמיה: יחסים מורכבים

בעשור האחרון נמצאות מערכות השכלה גבוהה במקומות רבים בעולם בתהליכים מואצים של שינויים ארגוניים, ובתהליכי הגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות. אחד השינויים המשמעותיים, וזה העתיד להשפיע רבות על אופי ועתיד ההשכלה הגבוהה הוא מאפייני הלומדים החדשים. מתוך ההנחה שהאקדמיה כאן כדי להישאר, וכי ההיצע שלה הוא איכותי ורלוונטי, נשאלת השאלה כיצד יכולה האקדמיה בכלל, ובישראל בפרט, להנגיש את עצמה לדור הסטודנטים המתחדש.