שאלת רשות": עיצוב מחודש של רשות המחקר כמנוף לקידום המחקר האקדמי במכללה – פרופ' שוש שהרבני, מכללת עמק יזרעאל

הרחבה, שדרוג ומיצוב פעילות רשות המחקר במכללה האקדמית עמק יזרעאל, במטרה לתרום לקדם את המחקר האקדמי במכללה.

פעילות המחקר במכללה הייתה בהיקף מצומצם ולא מיצתה את הפוטנציאל המחקרי של חברי הסגל. מספר הפרסומים וההגשות לקרנות חיצוניות של חברי
הסגל היה נמוך באופן יחסי, וכך גם שיעורי הפרסומים והזכיות. כוח האדם ברשות והתקציבים היו מצומצמים בהיקפם ולא אפשרו עידוד להרחבת פעילות המחקר. פרופ׳ שהרבני נבחרה על־ידי נשיא המכללה כדי לקדם את המחקר האקדמי, וזאת על סמך ניסיונה כחוקרת פעילה וכמי שמכירה לעומק את הרשות לקידום המחקר במכללה.

יצירת תשתית מקדמת למחקר שתעודד ותתמוך בחברי הסגל האקדמי במכללה, תוך מיצוי הפוטנציאל המחקרי האקדמי שלהם. כמו כן, רצינו למצב את רשות
המחקר כגוף משמעותי המסייע לחברי הסגל בקידום מחקרים, תוך שיפור השירות והגדלת זמינותו. יצירת קריטריונים ברורים ושקופים להקצאת משאבים למחקר
ושיפור הסיוע לחוקרים במיצוי המשאבים ותקציבי המחקר. דגש על עידוד קידום פרסום מאמרים בכתבי עת איכותיים והגשת הצעות מחקר לקרנות חיצוניות וגופים ציבוריים בארץ ובעולם.

הקושי העיקרי במימוש השינוי נבע ממגבלות תקציב וכוח אדם. תקציב רשות המחקר השנתי היה מצומצם ביחס להיקף החוקרים במכללה וגם כוח האדם ברשות ( 2 חלקי משרה) לא הלם את היקף הפעילות הנדרש וגרם למענה איטי ולעיתים אף לא מספק. בנוסף, חוסר הבהירות של הקריטריונים להקצאת המשאבים יצר תסכול וחוסר מוטיבציה בקרב חברי הסגל שבקשותיהם נדחו. הוועדות החשובות השייכות לרשות המחקר (ועדת המחקר והועדה להפחתת שעות בגין מחקר והורא) לא
פרסמו קריטריונים ברורים ושקופים.

* שלב 1: הערכת מצב
עם הכניסה לתפקיד נערך ניתוח פעילות רשות המחקר תוך התמקדות בחולשות, במטרה לשפר את הביצועים באופן שיתרום להעצמת פעילות המחקר של חברי הסגל. נאספו נתונים על הפעילות המחקרית של חברי הסגל בדרגות ובתחומים השונים. נעשה מיפוי של פעילות הרשות במכללה ובכלל זה הגדרת תפקידים, תחומי האחריות, תהליכי העבודה של צוות העובדים ועוד. במסגרת זו רואיינו העובדים ברשות במטרה לאפיין את הבעיות המרכזיות והאתגרים בעבודתם. במקביל מופו עבודת הוועדות להפחתת שעות בגין מחקר והוראה וועדת המחקר המכללתית. מופה הממשק ושיתופי הפעולה עם מחלקות אחרות בארגון. נאסף מידע על צורכי וציפיות הסגל האקדמי(הלקוחות) מרשות המחקר, כמו גם מידע על פעילויות של רשויות מחקר במכללות ואוניברסיטאות אחרות בכדי ללמוד מניסיונם.

* שלב 2: גיבוש תוכנית עבודה
גיבוש תוכנית פעולה תוך הגדרת מטרות ויעדי ביצוע מדידים.

* שלב 3: גיוס שותפים
גיוס השותפים לדרך התחיל בסבב שיחות עם חברי הנהלת המכללה (נשיא, מנכ״ל, ראש מנהל אקדמי, סמנכ״לית הכספים וסמנכ״לית משאבי אנוש) במטרה להציג את תוכנית הפעולה, את הנושאים שיש לקדם, ובכדי לרתום אותם לתמוך ולהיות שותפים מלאים להשגת המטרה. שלב זה נעשה על־ידי הבהרת חשיבות המשימה וחשיבות הרחבת התקציב והגדלת היקף כוח האדם.

* שלב 4: גיוס אנשי ונשות צוות
עם האישור להגדלת התקציב, החל תהליך גיוס העובדים הנוספים בעלי המיומנויות המתאימות. כמו כן, הוגדרו התפקידים, תחומי אחריות והממשק עם המחלקות האחרות. החל איוש מחודש של הוועדה להפחתת שעות בגין מחקר והוראה וועדת המחקר המכללתית. הוגדרו קריטריונים ברורים להקצאת המשאבים, בשיתוף עם חברי הועדות הנ״ל אשר פורסמו לחברי הסגל האקדמי.

* שלב 5: הטמעה
בכדי לעודד הגשה לקרנות חיצוניות הוחלט להקצות כספים לנושא. בנוסף, הוצעו מגוון של סדנאות הדרכה לסגל בנושא הגשה לקרנות בהתאמה לשלבי הקריירה השונים. כמו כן, נוצרו קשרים בינ״ל לשיתוף מחקרי ונחתמו מסמכי הבנות עם אוניברסיטאות בגרמניה ובאיטליה.

* שלב 6: הערכת תוצאות
התבצעה הערכת מימוש של תהליך השינוי ועמידה ביעדים. חלק זה דרש השקעת זמן משמעותית ושיתוף פעולה עם עובדים ממחלקות אחרות (כגון:
מחלקת מערכות מידע ומחלקת כספים). תהליך ההערכה הוכיח כי תהליך השינוי הצליח. נרשם גידול בכל הפרמטרים: מספר הגשות של הצעות מחקר לקרנות חיצוניות, מספר הזכיות במענקי מחקר חיצוניים, היקף המחקרים, השתתפות חברי הסגל בסדנאות וההדרכות שהרשות ארגנה, היקף הפניות להתייעצות ולקבלת סיוע מהרשות, ומעל לכל הגידול באמון של חברי הסגל בפעילות הרשות וההכרה בתרומה לקידומם.

חשוב לצאת לדרך עם שותפים המחויבים להובלת שינוי רחב. ההתייעצות המקדימה עם גורמים שונים בתוך המכללה ומחוצה לה תרמה רבות לתובנות שהושגו, להקטנת ההתנגדויות ולקידום תהליך השינוי. המוטו היה: המחקר חשוב לכלל המכללה ולמוניטין שלה, ולכן זה האינטרס של כולנו להתגייס בכדי לקדמו. תובנה נוספת היא שיש לקבוע יעדים מדידים ולתעדף אילו שינויים בוחרים לבצע בטווח הקצר מתוך כלל השינויים הנדרשים. כלומר, יש להבחין בין הדברים הדחופים שצריך לשנותם באופן מידי, לבין הדברים הפחות דחופים שאפשר לשנותם בשלב מאוחר יותר.