במאמר נבחנים המאפיינים של מערכת היחסים בין הסגל המנהלי לסגל האקדמי בדגש על ממשל משותף. המחקר המתבסס על סקירת ספרות מחקרית בנושא, יוצא מתוך שתי הנחות: הראשונה גורסת שהניהול המשותף הוא שברירי ומתאפיין בחוסר הרמוניה ואמון. השניה היא שהמתח בין הסגל המנהלי לאקדמי נובע ממבנה הארגון והתרבות הארגונית.
המחקר מתמקד בקשיים הקשורים לניהול המשותף וכיצד אלו מושפעים מהתרבות הארגונית שבתוכה פועלים הסגלים השונים. המאמר מתחיל בסקירת ספרות של מחקרים שהתמקדו במערכת היחסים בין הסגלים וממפה את השאלות המחקר המרכזיות. המחברים בוחנים את ההתנהלות והתפיסות המאפיינות את דינמיקת היחסים בין הסגל המנהלי לאקדמי ואת ההטיות הקשורות אליה. לדוגמה, על פי המאמר, חברי הסגלים השונים רואים באופן שונה את תפקידי המוסד האקדמי שבו הם עובדים. דוגמה נוספת – בתרבות הארגונית האקדמית חברי סגל אקדמי מונעים מאינטרס אישי, בעוד שהסגל המנהלי מונעים מאינטרס מערכתי- מוסדי. בהתאם נדרשת חשיבה על האינטרס המשותף שיעודד אינטראקציה וקבלת החלטות משותפות. כמו כן, נבחנו סוגי האינטרקציות בין הסגלים וההקשר הפונקציונאלי שבתוכו מתנהלת מערכת היחסים.
מסקנות המחקר הן שטרם נמצאה נוסחה מוכחת לניהול מערכת היחסים מיטבית תוך הקטנת הקונפליקטים. עובדה בעייתית לנוכח הצורך לייצר מערכת ניהול משותפת עכשווית שיודעת להתאים את עצמה במהירות יחסית לצרכים משתנים. כמו כן, המחקר הקיים מתמקד בעיקר במערכת היחסים בהקשר המקצועי וחסר ידע אמפירי הנוגע להשפעה של קיום מפגשים בלתי פורמליים. זאת למרות העדויות של אנשי הסגלים על תרומתן לעבודה המשותפת.
The Faculty-Administrator