סיפור הצלחה: תומכות מחקר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מחקר אקדמי הוא הכוח מניע של ההשכלה הגבוהה בעולם בכלל ובמוסדות אקדמיים בישראל בפרט. בעיה מוכרת היא שחוקרים רבים אינם מצטיינים בהיבטים התפעוליים של המחקר. גם מי שבעלי יכולות ניהול מתקשים לנהל את מחקרם בגלל הרצון להקדיש את זמנם למחקר עצמו. כדי לפתור את הבעיה,  4 עמיתי מובילים באקדמיה מאוניברסיטת בן גוריון הגו יחד מיזם חדש "״תומכות המחקר של אוניברסיטת בן־גוריון“.

מגדר ואקדמיה

פרופ׳ רחל ארהרד ופרופ׳ מיכל שרון מסבירות על מצבם של נשים באקדמיה, מה המשמעות של אי שילובם בדרגות הגבוהות וכיצד ניתן לתקן את ההטיה המגדרית.

one university: תרגיל חקר באוניברסיטה העברית

מה המשמעות של One University? מה היתרונות והחסרונות של המודל. בתרגיל חקר שהובילו נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת חיים כץ מצוות התוכנית מובילים באקדמיה, נחקר הנושא תוך התמקדות באוניברסיטה העברית והקמפוסים שלה.

המפגש בין תרבות ארגונית באקדמיה ומנהיגות באקדמיה – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

התרבות הארגונית במוסדות ההשכלה הגבוהה היא ייחודית בעיקר בגלל הקולגיאליות. מושג המהווה מרכיב משמעותי באופן ההתנהלות הארגונית ונתפס כמרכיב מבדיל בין האוניברסיטה כארגון לבין ארגון לא אוניברסיטאי.  דו"ח משותף למובילים באקדמיה ומוסד שמואל נאמן בטכניון חושף את המורכבות הנוצרת במפגש הייחודי בין התרבות הארגונית האקדמית והמנהיגות האקדמית.

העברת ידע וטכנולוגיה. קשרי תעשייה – אקדמיה

שיתוף פעולה אקדמיה - תעשייה נתפס לאורך שנים כבעל פוטנציאל כלכלי ובהתאם כתורם למחקר. דוח שחיברו חוקרים במכון שמואל נאמן בטכניון מתמודד עם התפיסה הרווחת ומציג נתונים מסקרנים. ההמלצות בדוח נגזרות מנתוני האמת וחשוב שישמשו את העוסקים בתחום.

נתונים על סטודנטים חדשים לפי מצב חברתי-כלכלי אוקטובר 2021

מרכז המחקר והמידע בכנסת הוציא בסוף שנת 2021 מסמך המרכז את נתונים על סטודנטים חדשים בגילאי 18-30 שהחלו ללמוד לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בשנת תש"ף (20/2019). הנתונים מוצגים לפי מצב כלכלי חברתי ומאפשרים ללמוד על ההבדלים בהעדפות ללימודים.

מצגת אזרחות ארגונית (מתוך הכנס השנתי)

אזרחות ארגונית היא מונח מתחום הפסיכולוגיה הארגונית המתאר את מעורבות הפרט בפעילות אשר אינה נכללת בדרישות התפקיד הפורמליות אך תורמת לקידום הארגון. בעולם האקדמי אזרחות ארגונית היא מרכיב משמעותי בהתנהלות הסגל האקדמי. מוזמנים ללמוד קצת על מרכיביה, יתרונותיה ולחשוב כיצד מקדמים מעורבות שכזו אצלכם.

תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה – דו"ח מבקר המדינה

מחקר מדעי מתקדם דורש תשתיות מחקר שעלותן רק הולכת ומאמירה. המגמה העולמית היא לראות בתשתיות אלו משאב לאומי וכך ליצור מצב של איגום משאבים שחוסך בתקציבי מחקר.  דו"ח מבקר המדינה בדק את תהליך ההקמה וההשקעה בתשתיות המשותפות בישראל ועורכיו מעלים נקודות חשובות למחשבה.

מרכזי חדשנות באקדמיה

מרכזי חדשנות ויזמות נפתחו בשנים האחרונות באקדמיה בקצב מוגבר. המסמך המצורף סוקר את הנעשה בתחום כחלק מגיבוש מדיניות תמיכה וקידום חדשנות ויזמות של המל"ג-ות"ת. המידע בו יכול לתרום כל מי ששוקל לפתוח מרכז נוסף.

איכות חיים בת קיימא בישראל – דוח ועדת מומחים

דוח איכות חיים בת קיימא בישראל נכתב על ידי ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים. הדוח ממפה את משאבי איכות החיים ומבהיר את האתגרים הבולטים בישראל הנוגעים לשימור אותם משאבים.

הון אנושי לאקדמיה ולמרחב הציבורי

כיצד מחזקים את הקשר בין האקדמיה ושוק התעסוקה? מה תפקידה של האקדמיה ביצירת הון אנושי לעצמה, לתעשייה ובכלל? נושאים אלו עמדו במרכז הדיון בפאנל שהתקיים במסגרת הכנס ה8 להשכלה גבוהה, יוני 2021.

Employee Engagement in the Higher Education Sector

מה זה בעצם מעורבות עובדים, מה החשיבות שלה לארגון וכיצד בהובלה נכונה ניתן להשתמש בה לטובת קידום תהליכים ופרויקטים? הטקסט המצורף עונה על השאלות האלו, לצד שאלות נוספות הקשורות באופן ספציפי למעורבות עובדים בסקטור ההשכלה הגבוהה לנוכח האתגרים בתחום. הדו"ח כולל מקרי מבחן וסקירת ספרות ויצא ביוזמת UCEA ו UHR

מי לומד מה, היכן, מדוע? השלכות חברתיות של ההתרחבות והגיוון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

מאמר שכתבה חנה איילון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומשווה בין הדיוקן החברתי של תלמידי מכללות לזה של תלמידי אוניברסיטאות. במאמר נבחנים ההבדלים בבחירת מוסדות הלימוד על ידי קבוצות חברתיות שונות בישראל.

יכולות ותכונות למנהיגות וניהול באקדמיה- איור מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן

תפקידים ותחומי אחריות של ראשי חוגים ומנהלי יחידות אקדמיות — רשימה של אוניברסיטת TUFTS

מהם התפקידים ותחומי האחריות של ראשי חוגים ומנהלי יחידות אקדמיות? בתכנית לפיתוח מנהיגות אקדמית של אוניברסיטת TUFTS מציעים רשימה.

תרבות ארגונית בישראל, קונפליקטים בארגון ומה שביניהם

השימוש במונח תרבות ארגונית נפוץ מאוד. אבל מה היא בעצם תרבות ארגונית וכיצד היא משפיעה על ניהול קונפליקטים. החוקרות ד"ר רוני מש ותמר כהן סוקרות במאמרם את הנושא ומרחיבות על השפעת התרבות הארגונית על ערכי הסולידריות והחברתיות בארגון.

תוכניות המו״פ האירופאיות

פרופ׳ יוסי קלפטר ונילי שלו ממנהלת המו"פ הישראלית לאירופה - ISERD מסבירים על התוכנית ושלוחותיה. 

בינאום גלובליזציה ותהליך בולוניה

ד״ר יואב פרידמן מסביר על תוכנית בולוניה שנולדה מתוך שאיפה לייצר מערכת השכלה גבוהה עם בסיס אחיד שיאפשר מעבר סטודנטים וחוקרים בין מוסדות שונים. כיצד פועלת התוכנית ומה השפעתה על האקדמיה הישראלית.

מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה

יניב כהן־שבתאי, סמנכ״ל אגף תקציבים מבהיר כיצד פועל מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה ומה יכולה ללמוד ממנו המנהיגות האקדמית. 

Identifying potential academic leaders

איך מזהים פוטנציאל מנהיגותי? כיצד מקדמים מנהיגות אצל חברי הסגל המנהלי והאקדמי? כותבי המאמר David Whit, Paul Kruegere, Christopher Meaney, Viola Antao Florence Kim, Jeffrey C. Kwong מאוניברסיטת טורונטו מציעים מספר אינדיקטורים המסייעים להעריך את מידת הנכונות של חברי סגל לקחת עליהם תפקידי מנהיגות.