מגמות בהשכלה הגבוהה
מה הם המגמות המרכזיות בתחום ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמי.
-
נגיף הקורונה והאקדמיה
נגיף הקורונה יצר שינוי משמעותי בהתנהלות האנושית כלל ובאקדמיה בפרט. בזמן המשבר היה קושי לדמיין כיצד ניתן יהיה להתנהל ביום שאחרי. צוות מובילים באקדמיה נתנאל (תני) כץ, יואב בן אריה ועינת חיים ניסחו מסמך שממפה את ההשפעות השונות ומבהיר את תפקידה של ההובלה באקדמיה בתקופות משבר.
-
דור ה־Z והאקדמיה: יחסים מורכבים
בעשור האחרון נמצאות מערכות השכלה גבוהה במקומות רבים בעולם בתהליכים מואצים של שינויים ארגוניים, ובתהליכי הגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות. אחד השינויים המשמעותיים, וזה העתיד להשפיע רבות על אופי ועתיד ההשכלה הגבוהה הוא מאפייני הלומדים החדשים. נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת חיים כץ בחנו כיצד האקדמיה בכלל, ובישראל בפרט, יכולה להתאים את עצמה לדור הסטודנטים המתחדש.
-
מגמות המפתח העכשוויות המשפיעות על ההשכלה הגבוהה
מתוך דוח משותף עם מוסד שמואל נאמן בטכניון מוצגים האתגרים הבולטים, האיומים וההזדמנויות המרכזיות איתם תתמודד מערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד הקרוב, ובהתאם מה הם החולשות והחוזקות של המערכת האקדמית בהתמודדות זו.
-
מנהיגות בסביבה משתנה – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן
המנהיגות האקדמית העכשווית והעתידית ידרשו להתאמות בכדי להתמודד עם אתגרי המחר ועם תהליכי השינוי העכשוויים. בדו"ח שבוחן את כלים והמיומנויות הנדרשות להתמודדויות אלו, ממפים החוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון את החוזקות, הזדמנויות, האיומים והחולשות של המערכת האקדמית. הדו"ח כולל המלצות אסטרטגיות.
-
one university: תרגיל חקר באוניברסיטה העברית
מה המשמעות של One University? מה היתרונות והחסרונות של המודל. בתרגיל חקר שהובילו נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת חיים כץ מצוות התוכנית מובילים באקדמיה, נחקר הנושא תוך התמקדות באוניברסיטה העברית והקמפוסים שלה.
-
Trends and Research Issues of STEM Education: A Review of Academic Publications from 2007 to 2017
מחקר חינוך STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) הפך לתחום אטרקטיבי יותר בחינוך מדעי במשך עשור. במאמר המצורף ניתחו החוקרים את המאמרים שהתפרסמו בנושא מ2007 ועד 2017. ממצאי המחקר מראים ששלושת הנושאים הפופולריים שפורסמו בנושא היו חדשנות בלמידת STEM, פיתוח מקצועי ופער מגדרי וקריירה ב-STEM,
-
Research Trends from a Decade (2011-2020) for Information Literacy in Higher Education: Content and Bibliometric Mapping Analysis
מונחים ומושגים תיאורטיים חדשים באוריינות מידע צצו במהלך העשור האחרון, ואלה הובילו לשינויים בעיסוק באוריינות באקדמיה. ברור לכולם שהסטודנטים של היום דורשים שיטות לימוד אחרות לקידום תחום האוריינות. לאחר שהוכרזה המסגרת לאוריינות מידע להשכלה גבוהה (FILHE), התפתח מאוד המחקר העוסק בעיצוב תכניות לימודים המבוסס על תקני הכשירות של אוריינות מידע להשכלה גבוהה (ILCSHE) המאמר המצורף ממפה את המגמות המרכזיות בתחום.
-
אוניברסיטאות ישראל – היבטים יחודים בעולם משתנה
פרופ' אורי קירש ממוסד שמואל נאמן בטכניון הוציא את הדוח הנוכחי במטרה לסקור תהליכים המתקיימים בהווה ולהעריך את השפעתם על סוגיות ומגמות עתידיות בתחום ההשכלה הגבוהה. העניין הגדול בדוח הוא התמקדותו בתהליכים היחודים לאוניברסיטאות המחקר בישראל.
-
מי לומד מה, היכן, מדוע? השלכות חברתיות של ההתרחבות והגיוון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
מאמר שכתבה חנה איילון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומשווה בין הדיוקן החברתי של תלמידי מכללות לזה של תלמידי אוניברסיטאות. במאמר נבחנים ההבדלים בבחירת מוסדות הלימוד על ידי קבוצות חברתיות שונות בישראל.
-
Effective Regulation of the Israeli Higher Education System in the Global and Neoliberal Era
במשך למעלה משישה עשורים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מנוהלת על ידי משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). בתקופה זו חלו שינויים משמעותיים באקדמיה בכל העולם ובישראל, שינויים המשפיעים על המחקר ועל ההוראה באקדמיה. מטרת המחקר שפרסמו ד"ר ארז כהן ופרופ' ניצה דוידוביץ היא לבחון את הצורך בהסדרת ההשכלה הגבוהה בעולם העכשווי, כאשר ישראל משמשת כמקרה בוחן.
-
המחקר בראי המחר- קיימות – מתוך כנס ההשכלה הגבוהה
איך תומכים המוסדות להשכלה הגבוהה במחקר בתחום הקיימות. תחום הניצב במרכז התוכנית השנתית של הות"ת והמל"ג. ברב שיח שהתקיים בכנס ההשכלה הגבוהה ה8, דנו בנושא מהיבטים שונים.
-
התכנית הרב שנתית
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת, מציגה את התוכנית הרב שנתית של הות"ת בכנס ה8 להשכלה הגבוהה, יוני 2021. במסגרת ההרצאה פורשת זילברשץ את המגמות המרכזיות בתוכנית הות"ת, ומפרטת על התקציבים ותחומי המחקר שזוכים לקידום מיוחד.
-
בינאום גלובליזציה ותהליך בולוניה
ד״ר יואב פרידמן מסביר על תוכנית בולוניה שנולדה מתוך שאיפה לייצר מערכת השכלה גבוהה עם בסיס אחיד שיאפשר מעבר סטודנטים וחוקרים בין מוסדות שונים. כיצד פועלת התוכנית ומה השפעתה על האקדמיה הישראלית.
-
אקדמיה בעולם משתנה: לנווט בין מגמות סותרות
פרופ׳ שרה גורי־רוזנבליט מסבירה לאן הולכת האקדמיה והמה המשמעות של המגמות המרכזיות והסותרות המתוות את הדרך.
-
מהפכת הרפואה המותאמת אישית
פרופ׳ אהרון צ׳חנובר מסביר בהרצאה שניתנה במסגרת סמינר מקוון של עמיתי ועמיתות התכנית בטכניון על הכיוונים שאליהם מתפתחת הרפואה ועל המשמעות של המהפכה השלישית בתחום.
-
מגמות בולטות במערכות השכלה גבוהה עכשווית
בעשור האחרון נמצאות מערכות השכלה גבוהה במקומות רבים בעולם בתהליכים מואצים של שינויים ארגוניים והגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות. בהתאם לשינויים הללו מתוארות במאמר מספר מגמות בולטות במערכות השכלה עכשוויות. נתנאל כץ, יואב בן אריה ועינת כץ חיים, צוות מובילים באקדמיה 2020 (מבוסס על מאמרה של גורי־רוזנבליט, ש. (2005). ״אוניברסיטה: מקורותיה האידאיים והתגלמויותיה המגוונות“. בתוך: א. גור־זאב (עורך). קץ האקדמיה בישראל? חיפה: הוצאת אוניברסיטת חיפה).