מגמות בהשכלה הגבוהה
מה הם המגמות המרכזיות בתחום ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמי.
-
אוניברסיטאות ישראל – היבטים יחודים בעולם משתנה
פרופ' אורי קירש ממוסד שמואל נאמן בטכניון הוציא את הדוח הנוכחי במטרה לסקור תהליכים המתקיימים בהווה ולהעריך את השפעתם על סוגיות ומגמות עתידיות בתחום ההשכלה הגבוהה. העניין הגדול בדוח הוא התמקדותו בתהליכים היחודים לאוניברסיטאות המחקר בישראל.
-
מי לומד מה, היכן, מדוע? השלכות חברתיות של ההתרחבות והגיוון במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל
מאמר שכתבה חנה איילון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומשווה בין הדיוקן החברתי של תלמידי מכללות לזה של תלמידי אוניברסיטאות. במאמר נבחנים ההבדלים בבחירת מוסדות הלימוד על ידי קבוצות חברתיות שונות בישראל.
-
מגמות המפתח העכשוויות המשפיעות על ההשכלה הגבוהה
מתוך דוח משותף עם מוסד שמואל נאמן בטכניון מוצגים האתגרים הבולטים, האיומים וההזדמנויות המרכזיות איתם תתמודד מערכת ההשכלה הגבוהה בעתיד הקרוב, ובהתאם מה הם החולשות והחוזקות של המערכת האקדמית בהתמודדות זו.
-
מנהיגות בסביבה משתנה – מתוך דוח משותף עם מוסד נאמן
המנהיגות האקדמית העכשווית והעתידית ידרשו להתאמות בכדי להתמודד עם אתגרי המחר ועם תהליכי השינוי העכשוויים. בדו"ח שבוחן את כלים והמיומנויות הנדרשות להתמודדויות אלו, ממפים החוקרים ממוסד שמואל נאמן בטכניון את החוזקות, הזדמנויות, האיומים והחולשות של המערכת האקדמית. הדו"ח כולל המלצות אסטרטגיות.
-
המחקר בראי המחר- קיימות – מתוך כנס ההשכלה הגבוהה
איך תומכים המוסדות להשכלה הגבוהה במחקר בתחום הקיימות. תחום הניצב במרכז התוכנית השנתית של הות"ת והמל"ג. ברב שיח שהתקיים בכנס ההשכלה הגבוהה ה8, דנו בנושא מהיבטים שונים.
-
התכנית הרב שנתית
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת, מציגה את התוכנית הרב שנתית של הות"ת בכנס ה8 להשכלה הגבוהה, יוני 2021. במסגרת ההרצאה פורשת זילברשץ את המגמות המרכזיות בתוכנית הות"ת, ומפרטת על התקציבים ותחומי המחקר שזוכים לקידום מיוחד.
-
one university: תרגיל חקר באוניברסיטה העברית
מה המשמעות של One University? מה היתרונות והחסרונות של המודל. בתרגיל חקר שערכו עמיתי ועמיתות התוכנית מובילים באקדמיה נחקר הנושא תוך התמקדות באוניברסיטה העברית והקמפוסים שלה.
-
אקדמיה בעולם משתנה: לנווט בין מגמות סותרות
פרופ׳ שרה גורי־רוזנבליט מסבירה לאן הולכת האקדמיה והמה המשמעות של המגמות המרכזיות והסותרות המתוות את הדרך.
-
בינאום גלובליזציה ותהליך בולוניה
ד״ר יואב פרידמן מסביר על תוכנית בולוניה שנולדה מתוך שאיפה לייצר מערכת השכלה גבוהה עם בסיס אחיד שיאפשר מעבר סטודנטים וחוקרים בין מוסדות שונים. כיצד פועלת התוכנית ומה השפעתה על האקדמיה הישראלית.
-
מהפכת הרפואה המותאמת אישית
פרופ׳ אהרון צ׳חנובר מסביר בהרצאה שניתנה במסגרת סמינר מקוון של עמיתי ועמיתות התכנית בטכניון על הכיוונים שאליהם מתפתחת הרפואה ועל המשמעות של המהפכה השלישית בתחום.
-
מגמות בולטות במערכות השכלה גבוהה עכשווית
בעשור האחרון נמצאות מערכות השכלה גבוהה במקומות רבים בעולם בתהליכים מואצים של שינויים ארגוניים והגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות. בהתאם לשינויים הללו מתוארות במאמר מספר מגמות בולטות במערכות השכלה עכשוויות. מבוסס על מאמרה של גורי־רוזנבליט, ש. (2005). ״אוניברסיטה: מקורותיה האידאיים והתגלמויותיה המגוונות“. בתוך: א. גור־זאב (עורך). קץ האקדמיה בישראל? חיפה: הוצאת אוניברסיטת חיפה.
-
דור ה־Z והאקדמיה: יחסים מורכבים
בעשור האחרון נמצאות מערכות השכלה גבוהה במקומות רבים בעולם בתהליכים מואצים של שינויים ארגוניים, ובתהליכי הגדרה מחודשת של תפקידי האוניברסיטאות. אחד השינויים המשמעותיים, וזה העתיד להשפיע רבות על אופי ועתיד ההשכלה הגבוהה הוא מאפייני הלומדים החדשים. מתוך ההנחה שהאקדמיה כאן כדי להישאר, וכי ההיצע שלה הוא איכותי ורלוונטי, נשאלת השאלה כיצד יכולה האקדמיה בכלל, ובישראל בפרט, להנגיש את עצמה לדור הסטודנטים המתחדש.