סמינר 03

חשיפה לדרום יחסי הגומלין בין מצוינות אקדמית ואימפקט חברתי

תרגיל חקר מוקיר (למידה מהצלחות)
אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
מצוינות מחקרית ואימפקט — איך אפשר לעשות ״גם וגם״ (Do Good & Do well)

במסגרת הסמינר השלישי של מובילים באקדמיה, יבקרו עמיתי ועמיתות מחזור ג׳, באוניברסיטת בן־גוריון (21-22.3.2021).

אוניברסיטת בן־גוריון היא אוניברסיטת מחקר ציבורית רב־תחומית אשר הוקמה בבאר שבע, בירת הנגב, ב־1969 וידועה בשמה הנוכחי מ־1974. האוניברסיטה הפרוסה על פני שלושה קמפוסים (מבאר שבע עד אילת) כוללת פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח והחברה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 20,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור. באוניברסיטה כ־4000 חברי סגל ולמעלה מ־60 מכונים ומרכזי מחקר.

חזונה של האוניברסיטה הוא להיות ״אוניברסיטת מחקר רב־תחומית ברמה בין־לאומית מעולה, אוניברסיטה המובילה מצוינות במחקר ובהוראה, חדשנות מדעית, מחקר בין־תחומי ומדע יישומי המשפיע על חיי היום־יום, מחויבת לאחריות חברתית וסביבתית ופועלת לקידום פיתוח הנגב, ישראל והעולם״.

עמיתי ועמיתות התוכנית ינסו להבין באילו אופנים יכולים להשתלב מרכיבים אלה של מצוינות מחקרית פורצת דרך ואימפקט חברתי וסביבתי עמוק ומתמשך בנגב ובדרום הארץ.

מחד, ניתן לטעון כי חתירה למצוינות מחקרית, הוראה איכותית ואימפקט אזורי, מבטאת מתח פנימי הבא לידי ביטוי בתחרות על הון אנושי, תשתיות ומשאבים חומריים, ידע, מיקוד ותשומת לב. פועל יוצא של טענה זו, הוא הצורך לבחור ולהגדיר נכון את סדרי העדיפויות.

מאידך, ניתן לטעון כי כל אלו יכולים לחיות בכפיפה אחת, להזין אחד את השני עד כדי הפיכת המכוונות לאימפקט למנוף למצוינות בקנה מידה עולמי. בהקשר הזה ״הנגב והדרום״ באוניברסיטת בן גוריון יכולים להוות את המנוף לעיסוק אקדמי מעולה תוך יצירת מובחנות וייחודיות בקנה מידה בינלאומי.

בהתבסס על הטענה הראשונה בוודאי ניתן לאתר מיזמים ותחומי עשייה בקמפוס בהם מצוינות מחקרית פורצת דרך מתפתחת באי תלות וללא קשר והשפעה על אימפקט אזורי, כמו גם מיזמים שבשל מכוונותם האפליקטיבית ורצונם לייצר אימפקט, אינם מצליחים להגיע לרמה המעולה המצופה.מאידך, בהתבסס על הטענה השנייה ניתן למצוא גם מיזמים שמצליחים לשמר רמה מעולה של מצוינות מחקרית בסיסית, רמה מעולה של מצוינות מחקרית יישומית, הוראה איכותית ואימפקט אזורי בעל ערך רב.

מיזמים אלה המצליחים לייצג תפיסה מערכתית של ״גם וגם״ (ולא של ״או או״) הם במוקד תרגיל החקר שנקיים תוך שימוש במתודולוגיה ותפיסה של חקר מוקיר. תפיסת חקר המציבה את ״ההצלחה״ במוקד הלמידה תוך מכוונות להעצמת תחושת המסוגלות והיכולת וניסיון להתחקות אחר המרכיבים ועקרונות הפעולה המייצרים אותה.

עמיתי ועמיתות התוכנית, אשר מכהנים כיום בתפקידי מפתח ניהוליים במוסדות שונים במערכת האקדמית בישראל, יפגשו עם דמויות מפתח המובילות מיזמים שונים בפקולטות השונות, במטרה להבין ולחדד את העקרונות המאפשרים לשלב מצוינות מחקרית, הוראה מעולה ואימפקט חברתי. בסיום התהליך יתקיים מפגש עם צוות הנמ״ר של האוניברסיטה בו יתאפשר לעמיתי התכנית להעביר חלק מן המחשבות, הרעיונות האינטגרטיביים כמו גם כיווני פעולה פרקטיים שעלו מתוך השיח והעיבוד שבעקבותיו.

אוניברסיטת בן־גוריון בנגב במספרים

שנת ייסוד 1969
1974 שינוי שם לאוניברסיטת בן גוריון
20000 סטודנטים וסטודנטיות
כ־4000 חברי סגל אקדמי ומנהלי
שלושה קמפוסים מרכזיים:
קריית האוניברסיטה ע״ש משפחת מרקוס בבאר שבע, המתפרס על כ־250 דונם
קמפוס למחקר בשדה בוקר
קמפוס באילת המתפרס על כ־50 דונם.
5 פקולטות: הנדסה, מדעי הטבע, מדעי הרוח והחברה, מדעי הבריאות, ניהול
6 מוסדות מחקר לאומיים ברמה הבינלאומית
60 מכונים ומרכזי מחקר
1200 הסכמי שת״פ למסחור עם התעשייה
60 פטנטים בכל שנה
6000 סטודנטים מעורבים בפעילות במגוון גדול של פרוייקטים בקהילה

למידה מהצלחות — חקר מוקיר

״למידה מהצלחות״ כמו גם ״חקר מוקיר״ הן תפיסות המציבות את ״ההצלחה״ במוקד הלמידה תוך מכוונות להעצמת תחושת המסוגלות והיכולת וניסיון להתחקות אחר המרכיבים ועקרונות הפעולה המייצרים אותה.

״חקר מוקיר״ — עיקרים מתוך הרצאה של אלינער פרדס, מרכז בינתחומי, הרצליה, 2011:

״חקר מוקיר הוא מודל בתחום הארגוני שפיתח דיויד קופריידר (David Cooperrider) בשנות השמונים של המאה הקודמת. במקום להתמקד במה שלא עובד, חקר מוקיר מתמקד במה שעובד. הנחת היסוד היא שאנו יוצרים את המציאות שלנו באופן החשיבה שלנו. ההתמקדות בחוויות חיוביות, בהצלחות ובסיפורים על המיטב, מהווה מקור ממשי ללמידה ארגונית ולהתפתחות, לצמיחה ולעיצוב משותף של העתיד הארגוני. הרגשות החיוביים המתעוררים סביב התהליך מטעינים את המצברים והופכים את התהליך למבוע של יצירה והתחדשות״.

חקר מוקיר מבוסס על הגישה הנרטיבית שעקרונותיה המנחים כוללים:

  • המציאות שלנו מרובת סיפורים, מתוכם ניתן לבחור סיפורים מועדפים.
  • ההגדרות שלנו מעצבות את המציאות שלנו.
  • תהליך החקירה מחולל שינוי.
  • שאלות חיוביות מזמינות שינוי חיובי.
  • בחירה חופשית משחררת אנרגיה לשינוי והבניה מחדש של משמעות.
  • למידה מהצלחות, כי הידע קיים אצל האדם, המשפחה והמערכת.
  • הדמיית העתיד מזמינה מעשים בכיוון מימושו.

למידה מהצלחות:

הלמידה מהצלחות מאפשרת למערכות לאתר סיפורי הצלחה בעשייה המקצועית, לזהותם באופן רטרוספקטיבי, שיטתי ומוסדר, תוך התמקדות בפעולות ובעקרונות פעולה שהובילו להצלחה, לתעדן בלשון ״מכוונת לפעולה״ ולהפיצן בקרב כל בעלי העניין במערכת. זאת, במטרה להגביר את הסיכויים להשגת תוצאות רצויות והצלחות גם בעתיד. למידה מהצלחות מאפשרת גם למערכות להצטייד בדרכי למידה מתמשכות, אוטונומיות ורלוונטיות, מאפשרות להן להתאים עצמן לתנאים, לצרכים ולדרישות, המשתנים תדיר בסביבות בהן הן פועלות. (קידום תהליכי למידה עם ארגונים — תדריך להיכרות עם הלמידה מהצלחות והלמידה המתמשכת. שרית אלנבוגן–פרנקוביץ׳, אורנה שמר, יונה רוזנפלד).

למידה מהצלחות היא מתודולוגיה ההופכת להיות נדבך מרכזי בהפיכת הארגון ל״ארגון לומד״ (פיטר מ. סנג׳י) תוך עקיפת מכשולים הקיימים בתהליכי הלמידה בארגון (למידה מהצלחות ככלי מחולל תוצאות ומנוף לשינוי ארגוני יוסי קורן, חנה יוגב, מנהיגים ברשת). תהליכי למידה ארגוניים מוגדרים (נתנאל כ״ץ, ד״ר מיכה פופר, אבי אלטמן וד״ר רענן ליפשיץ) כ״פיתוח בסיסי ידע בארגון, כאשר תוצאות הלמידה הן נחלת הארגון כולו. הלמידה הארגונית הנה תהליך בו לומדים חברי הארגון על הקשרים בין פעולות, תהליכים ותוצאות והיא מקיימת את המאפיינים הבאים:

  1. המידע שנצבר בתהליך הלמידה הופך למידע מערכתי.
  2. הלמידה הרלבנטית לתחום רחב של פעילויות ולא שיפור של פרט כזה או אחר בפעילות כזו או אחרת.
  3. תהליכי הלמידה הופכים למושרשים בהוויה הארגונית ואנשי הארגון מפנימים את ההבנה, כי עליהם ללמוד באופן מתמיד כדי לשפר את בסיסי הידע בארגון ואת ביצועים הנגזרים ממנו״.

תהליך הלמידה הארגונית מאפשר את העלאת הידע הסמוי בארגון והפיכתו לידע גלוי, כאשר ידע גלוי מתייחס לידע הקיים הידוע והמוכר בארגון ואילו ידע סמוי מתייחס לידע הקיים אצל עובדים או גורמים אחרים במערכת הארגונית אך אינו ידוע וגלוי לכל.

קבוצות החקר:

במסגרת התרגיל, כל קבוצה תתמקד בציר חקר אחד כדלהלן:

קבוצה 01 — מדעי הרוח והחברה
לימור, דורון ק, ארז, קרינה, אלישבע, עידית, אלון ש

קבוצה 02 — מדעי הטבע
ג׳יהאד, רוזה, תמר, דורון ג, שלהבת, אבי, טל

קבוצה 03 — מדעי הסביבה: מדרשת שדה בוקר
גבי, מולי, עידו, אלינור, גלית, שפרה, איריס

קבוצה 04 — מדעי הבריאות
נירית, אפרת, אלון ס, עדי, חגי, זיוה, במי

קבוצה 05 — מדעים מדויקים ושת״פ תעשייה
ורדית, אופיר, עבדלסלאם, דותן, גיא, אופירה, אריה