מערכות ההשכלה הגבוהה בעולם ניצבות בימינו בפני אתגרים רבים ומגוונים החל מתהליכי הוראה ולמידה חדשים, דרך תחרות גוברת על משאבים ועד שינויים בתפיסות תרבותיות עכשוויות המערערים על מושגי יסוד כגון "ידע" ו"למידה". בעוד שמרכיבים אלה רלבנטיים לעולם הידע העכשווי, יתכן כי קצב הצמיחה של המוסדות בישראל ב-20 השנים האחרונות, לצד הדומיננטיות של תעשיית ההיי-טק ושינויים דמוגרפיים-חברתיים צפויים, מציב את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בפני שינוי מואץ יותר.
נוכח מציאות מאתגרת זו, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מנוהלת על ידי אנשי אקדמיה בכירים אשר עיקר עיסוקם והכשרתם הינו מחקר והוראה. העיסוק בניהול ומנהיגות לא מצוי בנתיב הקריטי להתקדמות באקדמיה, ובמקרים רבים נתפס כמטלה המשבשת את הקידום וההתפתחות של אנשי האקדמיה. בנוסף לכך, הידע והמיומנויות אותן רכשו אנשי אקדמיה לא מכשירות אותם, בהכרח, לתפקידי מנהיגות והובלה המאפשרים פיתוח והובלת שינויים הנדרשים לאור אתגרי ההווה והעתיד. מציאות זו שהייתה כנראה מספקת בסביבה היציבה שאפיינה את המערכת האקדמית בעבר, אינה מספקת עתה נוכח השינויים העולמיים והלוקליים כאחד. ההתמודדות עם המציאות המשתנה מחייבת אימוץ של תפיסת הובלה אינטגרטיבית, המשלבת בין הפן המנהלי והפן האקדמי באופן המביא לידי ביטוי את מגוון היכולות ונקודות המבט.
בהמשך למציאות המתוארת להלן ומכיוון שנכון להיום טרם בוצעה בישראל עבודת מחקר המתארת את תהליכי המינוי, ההכשרה וההערכה של המנהיגות במוסדות האקדמיים בישראל ולא נבחנו האתגרים איתם מתמודדת מנהיגות זו, פנה צוות תכנית "מובילים באקדמיה – התוכנית הלאומית לפיתוח מנהיגות אקדמית" למוסד שמואל נאמן למדיניות ציבורית, לצורך ביצוע מחקר בנושא.
מטרות המחקר כפי שהוגדרו על-ידי צוות התכנית הינן לבחון את המצב הקיים של המנהיגות והניהול באקדמיה בישראל ולאתר דרכים לשיפור וחיזוק המנהיגות לאורך כל שדרת הניהול האקדמית. המחקר הינו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק שבוצעו עם 23 מנהיגים ומנהיגות מכל האוניברסיטאות בישראל ובהם ראשי מחלקות ויחידות, דיקני פקולטות ודיקנית כלל מוסדיים, סגני נשיאים ורקטורים וכן סמנכ"לים ומנכ"לים. ממצאי המחקר מתמקדים במוטיבציה לעיסוק בניהול אקדמי ובדרכים להעלות מוטיבציה זו, תהליכי איתור ומינוי, תהליכי הכשרה, תהליכי הערכה ותגמול, יתרונות וחסרונות של רשתות של מנהיגים (בין וחוץ אוניברסיטאיות) ועוד.
אנחנו ב"מובילים באקדמיה" מאמינים שייזום, פיתוח ותמיכה שיטתית ברשת של מנהיגים בכירים, בהווה ובעתיד, יכולה לייצר מנוף לתהליך שיטתי של סגירת הפער הקיים הן ברמה המוסדית והן ברמה הלאומית, ומשום כך רואים במחקר זה כמהווה את אבן הפינה ביכולת של המערכת האקדמית בישראל לשמור על הליבה שלה תוך הסתגלות למציאות המשתנה.