מערכת היחסים בין הסגל האקדמי לסגל המנהלי במוסדות להשכלה גבוהה, היא נושא מורכב. למרות תרומתם המוכחת של הסגל המנהלי בתמיכה בסגל האקדמי ובסטודנטים (תרומה שהתבררה ביתר שאת בזמן מגפת הקורנה) הם אינם מעורבים בתהליכי קבלת החלטות הקשורים להוראה, פיתוח תוכניות לימודים ומחקר. זאת למרות שיש להם את הניסיון והמומחיות בתחומים רלוונטיים לנושא. במאמר של ג'ינה קון (Cohn) מאוניברסיטת קליפורניה נדון הצורך בשיתוף פעולה משמעותי בין חברי וחברות הסגל המנהלי והאקדמי.
על פי מערכת היחסים בין הסגל האקדמי לסגל המנהלי במוסדות להשכלה גבוהה, היא נושא מורכב. למרות תרומתם המוכחת של הסגל המנהלי בתמיכה בסגל האקדמי ובסטודנטים (תרומה שהתבררה ביתר שאת בזמן מגפת הקורנה) הם אינם מעורבים בתהליכי קבלת החלטות הקשורים להוראה, פיתוח תוכניות לימודים ומחקר. זאת למרות שיש להם את הניסיון והמומחיות בתחומים רלוונטיים לנושא. ם:
- לתמרץ שותפויות סגל אקדמי -סגל מנהלי: מוסדות צריכים ליצור תוכניות מענקים פנימיות ולהקים קבוצות עבודה משותפות המתוגמלות על תפקודן. חשוב לספק תגמולים ממשיים כדי לעודד שיתוף פעולה אמיתי.
- לחשוב מחדש על ההיררכיה המסורתית: התרבות האקדמית מתנהלת בהיררכיה הפוגעת בשיתוף הפעולה בין הסגלים. אנשי הסגל האקדמי והמנהלי צריכים לערער את התפיסות המקובעות באמצעות הקמת פורומים משותפים שיאפשרו תקשורת בין מנהיגים ומובילים מהסגלים השונים.
- ליצור חוויות משותפות: הסגלים השונים צריכים להיחשף לעבודתם של חברי הצוות השונים ולהכיר בתרומתה למוסד/לפקולטה/ליחידה. החשיפה יכולה להתקיים בפעילויות ומפגשים משותפים של קהלים שונים בפקולטה. לדוגמה, שיתוף הסגל המנהלי בישיבות הסגל האקדמי בנושאים רלוונטיים.