נהוג לכנות את התקופה הראשונה בתפקיד הובלה אקדמי חדש כ"ירח דבש". במהלך תקופה זו, אנשים סולחים יותר על טעויות ומוכנים לתת למנהיג מרחב פעולה ליישום שינויים וכיווני התפתחות. המאמר עוסק בחמש טעויות נפוצות שיכולות לקצר את תקופת החסד. טעויות אלו נעשות בעיקר על ידי מנהיגים אקדמיים חסרי ניסיון, במיוחד כאלה שלא צמחו במוסד או ביחידה.
למדו אותם מראש ועשו מאמץ להימנע מהם:
- השענות על הרגלים ממוסד הקודם: מנהיגים אקדמיים חדשים ממשיכים לעתים קרובות לדבר על המוסד הקודם שלהם, מתוך מחשבה שאמירות אלו מעידות על ניסיון והצלחה. אך התנהלות זו יכולה להיתפס כחוסר מחויבות למוסד הנוכחי וקושי להרפות מהעבר.
- שימור התפקיד הישן: חלק מהמנהיגים האקדמיים מתקשים לשחרר את התפקיד הקודם ומתנהגים כאילו הם עדיין מאיישים אותו. תפיסת זו יכולה לייצר מיקרו-ניהול וגוררת פגיעה בלמידת מורכבות התפקיד הנוכחי.
- השקת יוזמות חדשות ומיותרות: מנהיגים חדשים להוטים לעתים קרובות לעשות שינוי ולהשאיר חותם בארגון באמצעות התמקדות ביוזמות המנסות לפתור בעיות הנמצאות במוקד העיסוק הארגוני. עם זאת, קידום של יוזמות רבות ולא בשלות עלול להציף את הצוות ולהסיח את דעתו מהאחריות הקיימת. כל זאת, מבלי להשיג תוצאות משמעותיות לטווח ארוך.
- גיוס חברי צוות/חברים מהמוסד הקודם: טבעי לרצות לעבוד עם א.נשים שהוכיחו שניתן לסמוך עליהם ושמכירים היטב. עם זאת, גיוס עובדים/חברים מהמוסד הקודם עלול ליצור תחושה של העדפת מקורבים ולערער את אמינות המנהיג החדש.
- צ'קים ללא כיסוי: במהלך ראיונות, מועמדים חדשים נוטים להבטיח הבטחות גדולות כדי להרשים את הממונים עליהם. במקרים רבים מימוש ההבטחות הופך לאתגר גדול מידי. בעיקר עם אין עדיין הוכחות להצלחה בתפקיד החדש. זכרו שהפעלת לחץ על הצוות להשגת יעדים לא מציאותיים עלולה ליצור ניכור ולהוביל לאכזבה. כדי להימנע מהמלכודות הללו, מנהיגים אקדמיים חדשים צריכים להתמקד במוסד הנוכחי, להרפות מתפקידים קודמים, להיות מודעים להשפעה של יוזמות חדשות, להימנע מגיוס מקורבים ולהציג הבטחות ריאליות לממונים.