"אסור לבזבז משבר טוב": משבר הקורונה כהזדמנות לגיבוש אסטרטגיית הוראה חדשנית – פרופ' תמר רז נחום, כימאית תאורטית, רקטורית מכללת עזריאלי לשעבר

גיבוש אסטרטגיית הוראה חדשנית.

ב־ 15 במרץ 2020 היה אמור להיפתח במכללה עוד סמסטר של לימודים אקדמיים. כמה ימים לפני מועד זה כבר היה ברור שהסמסטר הזה הולך להיות שונה מכל סמסטר שהכרנו עד כה. על מנת לא לפגוע ברציפות הלימודים האקדמיים, נאלצנו, בכמה ימים, לשנות את כל שיטת ההוראה במכללה ולעבור להוראה מרחוק. למשימה מאתגרת זו היו שותפים הסגל האקדמי והמנהלי: הקמת מערכות מיחשוב שיאפשרו הוראה מרחוק, הכשרות סגל לשימוש בתוכנות להוראה מרחוק, סיוע לסטודנטים הן בחומרה והן בתהליכי הלמידה במערכות אלו, התאמת הקורסים להוראה מרחוק ועוד. כל התהליכים הללו נעשו בשבוע וסמסטר ב׳, תחת משבר הקורונה, נלמד כולו בהוראה מרחוק ובסיומו הבחינות נערכו בצורה מקוונת.
בתום הסמסטר, במבט לאחור, הייתה לנו תחושה של גאווה ששרדנו את זה, ובמבט קדימה הייתה לנו תחושה של הזדמנות. משבר הקורונה האיץ משמעותית תהליכים שהתקיימו במכללה, כחלק מחזון המוסד, להיות מוסד אקדמי מוביל בתחומי הנדסה. הנדסה היא תחום מתפתח ודינמי. יש להתאים את הידע והמיומנויות הנדרשים ממהנדסי העידן החדש לדרישות והתפתחויות בתעשייה ובחברה. הדרכים המסורתיות להוראת הנדסה אינן מספקות כאשר מתמודדים עם הכשרת מהנדסים למאה ה־ 21 , אשר צריכה לכלול, בין השאר, מיומנויות חיוניות כגון: חשיבה ביקורתית, עבודת צוות, מנהיגות, תקשורת, אתיקה ונקודת מבט רחבה הבוחנת את הסביבה הכלכלית, הטכנולוגית והתעשייתית החדשה והמשתנה. הסטודנטים זקוקים לארגז כלים של מיומנויות שיעזור להם ללמוד ולהחיל מידע חדש באופן שוטף. בוגרי תארים בהנדסה נדרשים להמשיך וללמוד לאורך כל חייהם המקצועיים, כדי להיות מהנדסים רלבנטיים.

כדי להשיג מטרות אלו עלינו לעסוק בתהליך חידוש ועדכון לימודי ההנדסה באופן שוטף, הן של התכנים הנלמדים והן של שיטות ההוראה, תוך פיתוח פרקטיקות
מתקדמות לחינוך והכשרה של מהנדסים בהלימה לצרכי כלל התעשייה ותוך שימת דגש מיוחד על הקניית כישורי לומד עצמאי לאורך החיים. כמו כן, חדירת טכנולוגיית המידע והדיגיטל לתחום ההנדסה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשינויים העוברים על התעשייה המתקדמת והמסורתית הנקראים בשם הכולל תעשיה 4.0 , מחייבת מיומנות גבוהה של מהנדסים בשימוש בכלים דיגיטליים. אנו רואים בלמידה דיגיטלית אחד האמצעים להשגת מטרות אלו בהיותה כזו הנותנת מענה לצרכים
ארגוניים מרכזיים במאה ה־ 21 : למידה בכל זמן ובכל מקום, למידה נגישה וזמינה, למידה המתנהלת בקצב המותאם לצרכי הלומד, למידה פעילה הגורמת ללומד להיות מעורב בתהליך הלמידה ולמידה עדכנית בשילוב טכנולוגיות מתקדמות.

התהליך הציף מספר חסמים עיקריים וביניהם חוסר הכשרה של סגל ההוראה להתמודדות עם שיטות הוראה חדשניות, חוסר תשתיות או תשתיות ברמה לא מספקת, מוטיבציה חלקית אצל הסגל לביצוע שינויים בתכנים ובגישות הוראה בקורסים וחוסר בדמויות מקצועיות בתחום הפדגוגיה והטכנופדגוגיה להובלת השינויים הנדרשים. כמענה לכך עשינו שלושה דברים מרכזיים: הראשון, התחלנו בהכשרות לסגל והקמנו קהילות של חברי סגל לנושאים ספציפיים. השני, באמצע שנת תשפ״ב הקמנו מרכז לחדשנות ומצוינות בהוראה, אשר בנוי מדמויות מקצועיות בתחום הפדגוגיה והטכנופדגוגיה וכן יועצים מומחים במגוון של תחומים. והשלישי, הגדרנו תפקיד מחלקתי חדש — ״רכז חדשנות בהוראה” — חבר סגל מהמחלקה אשר תפקידו ללוות את יישום התהליך האסטרטגי במחלקות.

כדי להפוך מילים למעשים, המכללה החלה בינואר 2021 בתהליך אסטרטגי לחדשנות בהוראה, בהתאמה לעולם העבודה של מהנדסים במאה ה־ 21 .

* שלב א׳: מיפוי
בשלב הזה נערך מיפוי של מגמות חדשניות בהכשרת מהנדסים בעולם, מחקרים ומודלים המציעים תפיסות מתקדמות להכשרת המהנדס של המאה ה־ 21 , צרכי התעשייה הישראלית והחזון של המכללה.

* שלב ב׳: בחינת תוצאות המיפוי ביחס למציאות במכללה
תוצאות המיפוי הועברו לסגל המכללה (אקדמי ומנהלי) לבחינה מעמיקה של הנעשה היום במכללה בהלימה למגמות והצרכים שעלו בשלב המיפוי, בנושאים שיש לשמר ואלו שיש לשנות, וזאת בהתבסס על ההיכרות של סגל המכללה בממשקים השונים הן עם הנעשה במכללה ובמוסדות אחרים והן עם הנעשה בתעשייה.

* שלב ג׳: הגדרת דמות הבוגר
כל מחלקה אקדמית הגדירה את דמות הבוגר במושגים של ידע, מיומנויות, כישורים וערכים ובחנה בעין ביקורתית את תכנית הלימודים בהתאמה. לסיום שלב זה, כל מחלקה ניסחה את הנדרש ליישום מסקנות התהליך במחלקה.

* שלב ד׳: גיבוש תכנית עבודה
נבנתה תכנית עבודה תלת שנתית המבוססת על התוכניות המחלקתיות, הכוללת גם פרקטיקות מתקדמות לחינוך והכשרה של מהנדסים ואפיון סביבת הלמידה
במכללה ועזרי ההוראה (חומרה ותוכנה) על־מנת שיתמכו במימוש אסטרטגיית ההוראה החדשנית.

התהליך הסתיים בדצמבר 2021 , ומאז אנו בשלב מימוש תכנית העבודה. תוך כדי התהליך התבהר לנו כי אנו יודעים הרבה יותר טוב לענות על השאלה מה צריך לעשות מאשר לענות על השאלה איך לעשות את זה. שלב היישום הוא השלב המאתגר ביותר.

לפני שיצאנו לדרך, היה לי ברור כי תהליך שכזה דורש ליווי צמוד של דמות מקצועית. גייסנו את ד״ר דובי וייס, מומחה בהוראה ולמידה חדשניים בחינוך ובתעשייה, יועץ ומוביל תהליכים אסטרטגיים בתחום הלמידה הדיגיטלית. לאורך כל התהליך היה משמעותי לחבר כמה שיותר אנשים לתהליך עצמו ולקבל את
השאלות שמעלה התהליך, הדילמות והמסקנות מהסגל האקדמי. כדי לעשות זאת, בנינו צוות היגוי כללי, צוותי היגוי מחלקתיים, שיתפנו את הסגל בכל שלב, הפננו את הסוגיות הדילמות שעלו אליהם לקבלת תשובות. בתהליך היו מעורבים עשרות חברי סגל אקדמי. בבניית תכנית העבודה התלת שנתית ליישום מסקנות התהליך, היה מאד חשוב שהיא תהיה ברת יישום, מחוברת לצרכי השטח וכזו שהמיישמים שלה (=הסגל האקדמ) מאמינים בה, תוכניות שסגל המחלקות רואות את הצורך ביישומן. אחד ההישגים המשמעותיים הוא שהשפה המכללתית מתייחסת לדמות הבוגר הרצויה במאה ה־ 21 באופן מובהק וברור. יש הבנה כי מדובר בתהליך שבו יש לתעדף קורסים מסוימים על־פני אחרים, ולהתמקד באלה הדורשים את עיקר השינוי בעת הזו.

בנוסף, אנו רואים כי מרצים מעוניינים בהכשרות ובליווי אישי. אין ספק שהקושי הגדול ביותר הוא היישום, אשר דורש השקעה עצומה של זמן ולמידה, של שינוי תפקידו של המרצה, של היכרות עם מערכות חדשות ועיתים גם התנגדויות מצד הסטודנטים.