סיפור הצלחה: תומכות מחקר באוניברסיטת בן־גוריון

מחקר אקדמי הוא כח מניע מרכזי של ההשכלה הגבוהה בעולם בכלל ובמוסדות אקדמיים בישראל בפרט. אנשי מקצוע, חוקרים ומומחים בתחומם, מנהלים מחקרים חדשניים ויצירתיים, אשר דורשים מהם פרקטיקות ניהוליות ואדמיניסטרטיביות, הנוספות על הכישורים האקדמיים והמקצועיים. לא אחת, ניהול הפעילות האדמיניסטרטיבית של המחקר מתבצע על־ידי אנשי אקדמיה בכירים ובכך גוזל משאב אנושי יקר מתהליך המחקר. נוסף על כך, החוקרים הם אומנם מומחים בתחומם,

אך לא בהכרח מומחים בניהול ותפעול הפעילות האדמיניסטרטיבית של מחקרם, שמתפקד כמו עסק קטן, ומכאן שעבודתם האדמיניסטרטיבית עלולה להתבצע בצורה לא יעילה. חוקרים רבים בוחרים להשקיע משאבי מחקר בהעסקת ״עובד מנהלי“ שיבצע את העבודות הנ״ל, ובכך עשויים לפגוע בהתנהלות הכלכלית של מחקרם. בניהול האדמיניסטרטיבי של מחקרים אקדמיים, כפי שניכר היום במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, יש מקום לשיפור ולהתייעלות.

— 1 —

יוזמה משותפת של חברי הסגל האקדמי וחברי הסגל המנהלי של אונ׳ בן־גוריון, עשויה להוביל תהליך של חדשנות ושינוי בסוגיה הנ״ל. במסגרת השתתפותם בתכנית מובילים באקדמיה, שמעון ישי (סמנכ״ל משאבי אנוש), פרופ׳ אמיר שגיא (פרופסור מחקר), פרופ׳ אנג׳ל פורגדור (אז משנה לסגן הנשיא ודיקן מחקר ופיתוח וכיום דיקן מדעי הבריאות), בהובלתו של פרופ׳ רז ילינק (סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח), הגו  את תכנית ״תומכות המחקר של אוניברסיטת בן־גוריון“.

הרציונל שעומד בבסיס התכנית הוא שילוב כוחות של המוסד האקדמי והחוקרים, במטרה לייעל ולהיטיב את תהליך העבודה האדמיניסטרטיבי של מחקרים אקדמיים ועל מנת לעודד ולתמוך בחוקרים מצטיינים. זהו מהלך של איגום משאבים מתקציבי המחקר של חוקרים פעילים ומתקציב האוניברסיטה, לטובת מימון עלות העסקתם של תומכות המחקר.

— 2 —

בשלב הראשון של התהליך, נשלחו מכתבים לחוקרים הפעילים ביותר באוניברסיטה. 25 חוקרים מכלל החוקרים הפעילים נענו בחיוב להצעה והתחייבו להשתתף בפיילוט ולממן את חלקם בעלות העסקתן של תומכות המחקר (15 אש״ח לחוקר). בשלב השני, גויסו 4 תומכות מחקר, בעלות הכישורים הנדרשים לביצוע העבודה. בשלב השלישי, הוכשרו תומכות המחקר במסגרת 5 ימי הכשרה מרוכזים ע״י בעלי התפקידים השונים באוניברסיטה שמולם הם יעבדו (מחלקת הרכש, גזברות, הרשות למו״פ וכו׳). בתום ההכשרה צוותו תומכות המחקר לחוקרים  במחקריהם יתמכו באופן קבוע.

נכון להיום (מרץ 2020) משתתפים בתכנית 26 חוקרים, החולקים 4 תומכות מחקר (לכל תומכת מחקר שישה חוקרים שהיא מלווה את מחקריהם). לכל חוקר יש תומכת מחקר שצמודה אליו בתהליך העבודה ואמונה על כלל המשימות האדמיניסטרטיביות הנגזרות מהמחקר. חודשי העבודה הראשונים מלווים ע״י צוות ההכשרה, שבפועל מנהל את הפעילויות העיקריות אותן מבצעות תומכות המחקר עבור החוקרים.

במסגרת הפיילוט נפגשות תומכות המחקר אחת לשבועיים עם פרופ׳ רז ילינק , שמוביל את התכנית, במטרה ללמוד ולהפיק לקחים כבר תו״כ פעילות. לקראת סוף שנת הלימודים האקדמית וסיומה של שנת הפיילוט, תימדד שביעות רצונם של החוקרים המשתתפים בתכנית, מקבלי השירות, כמו גם תפוקות המחקר שלהם (עמידה בלו״ז, הגשת דוחות, פרסום מאמרים, ארגון כנסים וכד׳), על מנת לאמוד את אפקטיביות היוזמה והתרומה הכוללת שלה.

— 3 —

מצ״ב מכתב שכתב אחד החוקרים המשתתפים בתכנית לפרופ׳ רז ילינק 

 

״לרז שלום,

מתוך עומס העבודה אנחנו ממעטים במילים טובות.

אני מבקש להודות לך על קידום היוזמה לתמיכה במחקר המתבטאת בפעילותה של תומכת המחקר תמי מטוס במסגרת קבוצת המחקר שלי. חשבתי שכדאי לבצע סיכום ביניים עד כה, כדי ללמוד ולהפיק לקחים. תמי הגיעה למעבדה באמצע אוגוסט 2019 ותרומתה ניכרת ביותר (ראה למטה, בסוף מכתב זה, סיכום רשימה חלקית של המטלות שבוצעו).

השתתפותה של תמי במאמץ אפשרה להסיט את מרכז עבודתם של עמיתי המחקר במעבדה מתמיכה אדמיניסטרטיבית במחקר למחקר עצמו ולגיוס כספי מחקר. בעזרתם, בתקופה זו הצלחנו לקדם כתיבת הצעות מחקר למאגד העריכה הגנומית של הראשות לחדשנות, קמין ושתי הצעות רחבות לאיחוד האירופי, שאם רק חלק מהן יתממש מדובר בתקציבי מחקר במיליוני שקלים. בתקופה זו חתמנו והתחלנו לעבוד בשני חוזי מחקר (עמק המעיינות וב.ג. נגב/אנזוטיק).

לראשונה יכולתי להסיט את מרכז הפעילות של טכנאית המעבדה, דר סימי וייל, מביצוע הזמנות ומטלות אדמיניסטרטיביות לעבודה מדעית בהקמה של קווי תאים למחקר, הקמה של תשתית מחקרית חיונית לקבוצה. התפנינו לשדרוג אתר המעבדה, בניגוד לעבר ניצול כספי המחקר בקרנות השונות מגיע כעת לכ־100%, אירחנו ומארחים חוקרים מהודו, קמרון, סין, איטליה וגרמניה.

תומכת המחקר משיאה תרומה מאד משמעותית למחקר. ניתן לכמת תרומה זו ולהעריך כעת לכמה חוקרים יכולה תומכת מחקר לסייע. אשמח כמובן להרחיב ולהשתתף בהערכות מצב והתוויות מדיניות לעתיד בעניין זה.

 

בתודה ובברכה,

אמיר“.

— 4 —

ס׳ תומכת מחקר הלוקחת חלק ביוזמה מספרת כי העבודה כתומכת מחקר היא עבודה משמעותית, אשר מקנה לה תחושת סיפוק. תחילת העבודה אופיינה בקשיי התאקלמות. ס׳ גויסה באופן ייעודי לתפקיד ולא עבדה לפני כחלק מהסגל המנהלי של האונ׳. היא הייתה צריכה להבין כיצד עובדת המערכת המנהלית, איך להתמקם בתוכה ואל מול הסגל האקדמי ואיך לתת את השירות הנדרש. היא מספרת כי החוקרים המשתתפים ביוזמה קיבלו את פניהן בשמחה, הפגינו הבנה ואפשרו את הזמן הנדרש ללמידה והתאקלמות. גם מצד ההנהלה הורגשה תמיכה משמעותית שבאה לידי ביטוי בהכשרה האינטנסיבית והיסודית שניתנה לנשות הצוות החדשות. ניכר כי תומכות המחקר מרגישות את ההשקעה שהושקעה בהן ומעריכות אותה.

אופי העבודה על כל חוקר הוא שונה. כל תומכת מחקר מתרכזת בצרכים ובמשימות של החוקרים שלה ומתמקצעת בתחומם. לס׳ יש שישה חוקרים בעלי מעבדות שהיא מלווה, והיא הפכה עם הזמן למומחית בניהול הזמנות רכש, ניצול מיטבי של תקציב ומתן מענה לפי הצרכים שעולים בשטח. כמעט לכל אחד מהחוקרים יש מנהלות מעבדה שעד לכניסתה של ס׳ לתפקיד, היו אחראיות בעצמן לניהול האדמיניסטרטיבי והלוגיסטי של המחקרים והמעבדות. כיום, לאחר שמנהלות המעבדה הכשירו את ס׳ למשימות הנדרשות, ס׳ מנהלת בצורה עצמאית את המשימות האדמיניסטרטיביות וממשיכה ללמוד ולהתייעץ עם מנהלות המעבדה. היא חשה כי יש לה חופש פעולה יחסית גדול לקבל החלטות בשטח על סמך הלמידה והעשייה שלה. בנוסף, ס׳ ציינה כי היא רואה שנוכחותה מפנה את מנהלות המעבדה לעשייה מחקרית ונוכחות גדולה יותר במחקר. הדבר מאפשר פניות גדולה יותר לחוקרים, שכן מנהלות המעבדה יכולות לתת מענה לסטודנטים, מבלי שזה יגיע לשולחנם של החוקרים.

אחד האתגרים שס׳ מציינת כי עוד יש להבין כיצד מנהלים אותם הוא מיצוי הפוטנציאל של תומכות המחקר. מכיוון שתומכות המחקר מגיעות מעולם האדמיניסטרציה והניהול, ולא מכירות את תהליכי המחקר, הן מתקשות לזהות ולמפות את כלל הצרכים של החוקרים. יש צורך שהחוקרים ומנהלות המעבדה ימפו את הצרכים שלהם ויחד עם תומכות המחקר יגדירו בצורה ברורה יותר את הצרכים וימצו את הפוטנציאל של תומכות המחקר באופן מיטבי.

לבסוף, ס׳ מציינת כי היא מרגישה סיפוק כאשר היא מצליחה לספק את השירותים הנדרשים בזמן ובדד־ליינים שנקבעו. היא מרגישה חלק ממשהו חשוב וחווה אתגר בעבודה. היא מרגישה שהתפקיד שלה הופך אותה לשותפה בהצלחה של המחקר, כיוון שהיא מאפשרת לחוקרים לעשות את מה שהם צריכים, מבלי להתעסק בבירוקרטיה שממקשה עליהם.

— 5 —

א׳ מנהלת המעבדה של אחד החוקרים הלוקחים חלק ביוזמה מספרת כי בתחילת התהליך, לא היה ברור כל־כך התפקיד והערך של תומכות המחקר, כמו גם אופן ההתנהלות מולן. א׳ התחילה לנהל את המעבדה באוגוסט האחרון, אחרי שעבדה עם החוקר המוביל שלה בעשור האחרון. בפועל כל ניהול והפעלת האדמיניסטרציה של המעבדה הייתה באחריותה (בקשת הצעות מחיר, רישום של דברים, ניהול תקציב, משכורות, שירותים ועוד), מה שהותיר לה מעט מאוד זמן לעסוק במחקר. א׳ מספרת כי הרגישה שהיא מנהלת מפעל וזונחת בצד את המטלות המחקריות.

כאשר צוותה לתומכת מחקר, החליטו השתיים להיפגש אחת לשבוע על מנת ללמוד את המשימות האחת של השנייה ולייצר סינרגיה בניהול והפעלת המעבדה. כיום, א׳ מעבירה ישירות את הצרכים של הסטודנטים לתומכת המחקר שמלווה אותה, היא מוציאה הזמנות, מעדכנת טבלאות והיא בבקרה על התקציבים. א׳ מרגישה שתומכת המחקר עוזרת לה המון וכי היא ייעלה את שיטות העבודה שלהם. הדבר מפנה חלק ניכר מזמנה להתעסקות במחקר: ״זה מאפשר לי לשים כפפות על הידיים וללכת לעבוד, להוביל מחקר“.

היא מציינת כי היוזמה מאפשרת למחקר לקבל תנופה קדימה, ומפנה אותה להנחות וללוות סטודנטים. היא מרגישה שתומכת המחקר שמלווה אותה ״היא עצמאית, מגדילה ראש ולא מפחדת להיכנס לדברים שהיא לא מכירה“.

— 6 —
סיכום

לסיכום, היוזמה היא תוצר של עבודה משותפת בין הסגל המנהלי של האוניברסיטה והסגל האקדמי, כל אחד ומומחיותו, היוצרת שותפות בתהליך המחקר בכל ממדיו. פוטנציאל רב טמון ביוזמה מהסוג הזה, שכן מעבר לאיגום משאבים ושימוש מיטבי בתקציבי מחקר, היא מקדמת גדילה בתפוקה ובאיכות המחקרית, יחד עם גידול בתקציבי מחקר ומוניטין מוסדי. נרקמים יחסים מסוג אחר בין צוות המנהלה לצוות החוקרים, יחסים של שותפות ומקצועית, כמו גם יחסי הערכה הדדיים. בטווח הרחוק, חוקרים שמחקריהם יזכו להתקדם ולהתפתח בעקבות השתתפות ביוזמה, יעמיקו את תחושת השייכות שלהם למוסד האקדמי, תחושה שניתנת למינוף על מנת ליצור אימפקט מחקרי, אקדמי ותדמיתי. בימים אלו מתבצע תהליך מדידה והערכה כמותני ואיכותני, שאת ממצאיו נפרסם בהמשך. זהו מודל ייחודי המאפשר בניית מוניטין וייחודיות מוסדית גם  מול מוסדות אחרים ויתרה מכך, בתהליכי גיוס של חוקרים חדשים.