דור ה־Z והאקדמיה: יחסים מורכבים

דור ה־Z הוא הדור שכולל בתוכו את ילידי סוף שנות התשעים ועד העשור השני של המאה ה־21. בני דור ה־Z צפויים להיות הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עם קצב גידול מהיר של משפחות מעורבות וקבלה של להט״בים לחברה, כפי שלא נראה עוד בעבר. בני דור ה־Z  נוטים להטיל ספק בממסד ורואים בו מקור לחרדה. בני דור ה־Z מתעניינים יותר מהדורות הקודמים בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים וביצירת עולם טוב יותר (בישראל, דור ה־Z נחשף למחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011). הם נתפסים כבודדים יותר ונואשים לקשר וירטואלי או פיזי, וזאת למרות (או אולי בגלל) הזמן הרב שהם מבלים מול מסכים.

דור ה־Z מכונה גם ה־I–Generation, מכיוון שהוא נולד לעידן דיגיטלי, בו טלפונים חכמים ואינטרנט הם דבר שבשגרה ונוכחים בכל משק בית. העולם הדיגיטלי מהווה חלק מרכזי באופן שבו חווים בני הדור הזה את העולם, את הסובבים אותם, חבריהם, תהליך התבגרותם ואף מהווה גורם משמעותי בגיבוש זהותם העצמית.

תהליך ההתבגרות של בני דור ה־Z לווה במשבר כלכלי קשה, שהקשה על הוריהם ואחיהם הגדולים להחזיק בפרנסה יציבה ושמור על יציבות כלכלית. לכן, מתאפיינים בני דור זה ביחס דינאמי וגמיש הן לעולם העבודה והן לעולם האקדמי. בנוסף, בעקבות יחסם הדינאמי והשימוש הקונסיסטנטי ברשתות החברתיות, פיתחו בני דור זה נטייה לחיפוש אחר תחומי עניין, ללמידה ולפרנסה, ייחודיים ומקוריים. בני דור זה שמתחילים להיכנס לשוק העבודה שואפים למציאת עבודה משמעותית, שבמסגרתה יוכלו להזדהות עם ערכים חברתיים, שיחוו בה תשוקה ויוכלו לתת ערך לאנשים אחרים.

בארה״ב ובאירופה נכנסו בני הדור הזה למוסדות ההשכלה הגבוהה בשבע השנים האחרונות. בישראל הגיל המקובל לתחילת הלימודים האקדמיים הוא מעט גבוה יותר, בשל השירות הצבאי, ובשנת 2018 נכנסנו בני דור ה־Z לאקדמיה בישראל.

אחד המאפיינים הבולטים של ילידי דור ה־Z הוא השינוי באופני הלמידה ורכישת המידע שלהם. שלא כמו הוריהם (דור ה־X) וסביהם (דור הבייבי בום) שרכשו השכלה בדרכים קונבנציונאליות בישיבה מאחורי השולחן ומול המורה ש״יודע הכל“, ילידי דור ה־Z גיבשו לעצמם מיומנויות למידה שונות ומגוונות.

ילידי דור ה־Z הם לומדים סקרנים ועצמאיים, שבאמצעות נגישותו של האינטרנט והחיבור האינטנסיבי שלהם לרשתות החברתיות, פרמו את הקשר ההדוק שבין מורה־ידע־תלמיד הופר. המידע, כל סוג של מידע, הינו נגיש לכל אדם, בכל מקום, בכל גיל, מצב סוציואקונומי, מגדר או מין.

מאפיין למידה נוסף של בני דור זה, הוא למידה דינאמית ופעילה. בני דור ה־Z נוטים ללמוד יותר על־ידי התבוננות בפעילות המתקיימת במציאות, חקירה שלה והטמעה של דפוסים. הם מנתחים, מפנימים ומעצבים את עצמם על־ידי אינטראקציה פעילה עם המציאות ויצירת חוויות, ופחות על־ידי שינון של טקסטים.

בניגוד לבני הדורות שקדמו להם, ילידי שור ה־Z מטילים ספק בחיוניותה של המערכת האקדמית בדרך להצלחה בחיים ובקריירה. בעבר הרחוק האקדמיה הייתה מקומם של בני קבוצות האליטה ולאחר מכן נפתחה גם למעמד הביניים ובני המעמד הנמוך, על מנת לאפשר השכלה אקדמית ומקצועית לכולם, כמו גם לאפשר מפתח לשוק העבודה.

בשונה מהוריהם, ילידי דור ה־Z, לא חשים בנחיצות ללמוד לימודים אקדמיים על מנת להשתלב בשוק העבודה ולהבטיח את פרנסם ויציבותם הכלכלית. הם רואים בלימודים אקדמיים הוצאה פיננסית גדולה מידי ביחס לחוסר ההבטחה להתבססות בקריירה. חלקם אף רואים בלימודים האקדמיים כגורם הדוחה את כניסתם האפשרית לשוק העבודה. אם נתבונן בטענה זאת (בהנחה שלא דנים במקצועות המצריכים הכשרה פורמלית כמו רפואה או עריכת דין), לימודים גבוהים בהכרח דוחים את הכניסה לשוק העבודה. צעירים שהתחילו לצבור ניסיון בתחום שהם רוצים לבנות בו עתיד מקצועי, ואולי אפילו כבר מצאו משרה אטרקטיבית מבחינתם (מה שמאפיין לא מעט מילידי דור זה), יצטרכו כדי להשיג תואר להניח בצד את כל אלו או לפחות להוריד את האינטנסיביות בעיסוק בהם, ולא יתפנו להמשיך להתמקצע ולצבור הישגים.

האוניברסיטה עבור חלק מילידי דור ה־Z מהווה מפלט מהחיים האמיתיים. היא מיועדת למי שטרם מצא את הכיוון והייעוד שלו, כך שיוכל לדחות בעוד שלוש שנים את ההתלבטות הגורלית לגבי עתידו המקצועי. כשצעירים אלו, שבוחרים להשקיע שלוש שנים מחייהם בלימודים אקדמיים, יגיעו לשלב בו הם רוצים להשתלב בשוק העבודה, הם אולי עדיין יהיו צעירים, אך כבר יהיו בפיגור יחסי לעומת בני דורם שנמצאים בשוק העבודה כבר שלוש שנים. במילים אחרות, לימודים גבוהים בימינו עשויים להיתפס כבחירה אנטי קרייריסטית.

דור ה־Z רוצה להגיע לשוק העבודה עם כישורי הסתגלות וכישורים מקצועיים. הוא לא מוצא את זה באקדמיה ולכן מחפש קיצורי דרך טכנולוגיים בדמות קורסי הכשרה אינטרנטיים של כמה שבועות או חודשים.

על אף כל ההסתייגויות והביקורת של ילידי דור ה־Z על המערכת האקדמית, הם עדיין מגיעים ללמוד ורוכשים השכלה גבוהה. בעולם הנוכחי, כשכל אחד יכול ללמוד דרך האינטרנט ולהיות ד״ר מטעם עצמו, האקדמיה היא עדיין המקום לרכוש בו השכלה איכותית, מוסדרת ורשמית.

בסקר שנערך בקרב 450 נשאלים ישראלים בני 20—16 (על ידי חברות הייעוץ דינמיקס ותמורות, יחד עם חברת השיווק לנוער teenk), 49% מהנשאלים ענו כי ילכו ללמוד לימודים אקדמיים באוניברסיטה או במכללה, כשהם נשאלו מה הם רוצים לעשות מיד עם השחרור מצה״ל. 31% ענו שילכו ללמוד מקצוע שמעניין אותם אבל לאו דווקא באוניברסיטה, 8.7% ענו שיפתחו עסק משלהם ויהיו עצמאים או יזמים, 6.7% ענו שילכו ויתקדמו בסולם התפקידים בארגון מבוסס אבל ללא לימודים כשלב ראשון ו־4% ענו שיעבדו בארגון חברתי ללא מטרות רווח.

על מנת לענות על הצרכים המשתנים של בני דור ה־Z בתהליכי רכישת ההשכלה שלם, אל המוסדות האקדמיים השונים בארץ ובעולם להתאים עצמם ולייצר מסגרות ותכניות למידה עדכניות ורלוונטיות. על האקדמיה להכיר כי האופן שבו בני דור ה־Z רוכשים ידע, נעשה באמצעות חיפוש ומחקר קצר, ולא באמצעות ההעמקה ארוכת הטווח שאפיינה דורות קודמים. הלמידה שלו מבוססת על חוויה ועל התנסות, ולא על שינון. בהתאם, אוניברסיטאות ומכללות במערב זיהו שיש עלייה בדרישה לקורסים ותוכניות לימוד אינטנסיביות וקצרות טווח, על פני תוכניות מרווחות יותר הנמשכות על פני כמה שנים.

להלן מספר הצעות לשינויים תפיסתיים ומבניים, במטרה להתאים את המוסדות האקדמיים למאפיינים של דור ה־Z:

• תכניות לימוד גמישות באורכן ואופיין.
• שילוב למידה מקוונת ואינטראקטיבית.
• עידוד שת״פ במחקר.
• חיזוק הממד האינטרדיסציפלינרי בתוכניות הלימוד.
• הפלת החומות שבין האקדמיה למוסדות חברתיים אחרים.

נוסף על כל אלו, אל לנו להתעלם מהמורכבות הגדולה ביותר הניצבת בפני המוסדות האקדמיים בארץ ובעולם. המורכבות בהטמעת השינויים הללו נעוצה בהיותם של מובילי המוסדות האקדמיים והבכירים במערכת הניהולית, ילידי דור ה־X ודור ה־Y. היכולת לגשר על פערי הדורות, פערי התפיסה, הפערים הערכיים וההתנהגותיים, היא המפתח להצלחה.