סיפור הצלחה: תומכות מחקר באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מחקר אקדמי הוא הכוח מניע של ההשכלה הגבוהה בעולם בכלל ובמוסדות אקדמיים בישראל בפרט. בעיה מוכרת היא שחוקרים רבים אינם מצטיינים בהיבטים התפעוליים של המחקר. גם מי שבעלי יכולות ניהול מתקשים לנהל את מחקרם בגלל הרצון להקדיש את זמנם למחקר עצמו. כדי לפתור את הבעיה,  4 עמיתי מובילים באקדמיה מאוניברסיטת בן גוריון הגו יחד מיזם חדש "״תומכות המחקר של אוניברסיטת בן־גוריון“.

תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה – דו"ח מבקר המדינה

מחקר מדעי מתקדם דורש תשתיות מחקר שעלותן רק הולכת ומאמירה. המגמה העולמית היא לראות בתשתיות אלו משאב לאומי וכך ליצור מצב של איגום משאבים שחוסך בתקציבי מחקר.  דו"ח מבקר המדינה בדק את תהליך ההקמה וההשקעה בתשתיות המשותפות בישראל ועורכיו מעלים נקודות חשובות למחשבה.

שאלת רשות": עיצוב מחודש של רשות המחקר כמנוף לקידום המחקר האקדמי במכללה – פרופ' שוש שהרבני, מכללת עמק יזרעאל

המחקר בראי המחר- קיימות – מתוך כנס ההשכלה הגבוהה

איך תומכים המוסדות להשכלה הגבוהה במחקר בתחום הקיימות. תחום הניצב במרכז התוכנית השנתית של הות"ת והמל"ג. ברב שיח שהתקיים בכנס ההשכלה הגבוהה ה8, דנו בנושא מהיבטים שונים.

התכנית הרב שנתית

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת, מציגה את התוכנית הרב שנתית של הות"ת בכנס ה8 להשכלה  הגבוהה, יוני 2021. במסגרת ההרצאה פורשת זילברשץ את המגמות המרכזיות בתוכנית הות"ת, ומפרטת על התקציבים ותחומי המחקר שזוכים לקידום מיוחד.

תוכניות המו״פ האירופאיות

פרופ׳ יוסי קלפטר ונילי שלו ממנהלת המו"פ הישראלית לאירופה - ISERD מסבירים על התוכנית ושלוחותיה. 

מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה

יניב כהן־שבתאי, סמנכ״ל אגף תקציבים מבהיר כיצד פועל מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה ומה יכולה ללמוד ממנו המנהיגות האקדמית.